סרטן הערמונית - תופעות

לוואי וסיכוני הטיפולים


ניתוחי סרטן הערמונית (פרוסטטה) אינם נעדרי סיבוכים או תופעות לואי. שתי תופעות הלואי המשותפות לסוגי הניתוחים השונים הן חוסר שליטה בשתן ובעיות זיקפה:

חוסר-שליטה בשתן

משמעות תופעה זו (הנקראת גם Incontinence) היא חוסר היכולת לשלוט בזרם השתן, שתוצאתה דליפת או טפטוף שתן. היא מתחלקת לשלושה סוגים – חוסר-שליטה כתוצאה מלחץ, חוסר-שליטה כתוצאה מעודף שתן וחוסר-שליטה בשל דחף להשתין.

חוסר-שליטה בשתן בשל לחץ גורם לדליפת שתן כאשר אדם משתעל, צוחק, מתעטש או מתעמל. הוא בדרך כלל נגרם בשל בעיות בשריר הסוגר של שלפוחית השתן (שסתום השריר ששומר את השתן בשלפוחית). טיפולים בסרטן בלוטת הערמונית עלולים לפגוע בשרירים היוצרים את השסתום או בעצבים האחראים לפעולת שרירים אלו. סוג זה של אי-שליטה הוא הנפוץ ביותר לאחר ניתוח ערמונית.

אצל גברים הסובלים מחוסר-שליטה בשל עודף שתן (Overflow Incontinence)לוקחת ההשתנה זמן רב וזרם השתן מטפטף וחלש. בעיה זו בדרך כלל נגרמת בגלל חסימת או הצרת פתח/מוצא השלפוחית כתוצאה מסרטן או מרקמת צלקת (Scar Tissue).

גברים הסובלים מחוסר-שליטה בשל דחף (Urge Incontinence) חשים בצורך פתאומי להשתין. בעיה זו נגרמת כאשר השלפוחית הופכת רגישה מדי להתמתחות (Stretching) בשל הצטברות שתן.

הטיפול בבעיות הללו תלוי בסוגן, בגורם להן ובחומרתן. אפשרויות הטיפול כוללות תרגילי קגל לחיזוק שרירי שלפוחית השתן, ביופידבק, תרופות, ניתוחים נוספים, מתקנים המושתלים ישירות בשלפוחית ופדים סופגים.

מבחר תרופות מותאם לסוג הבעיה: ב-Phenylpropanolamine משתמשים לעתים תכופות לטיפול בבעיה הנגרמת בשל לחץ, בעוד תרופות Anticholinergic(Ditropan, ProBanthine, Levsin ו-Tofranil) מומלצות לעתים לטיפול בבעיה שנובעת מהדחף להשתין.

Stricture (הצרה) של השופכה הנגרמת על ידי רקמת צלקת שחוסמת את זרימת השתן יכולה לגרום לבסוף לאי-שליטה בשל עודף שתן. בבעיה זו ניתן לטפל על ידי הסרת רקמת הצלקת בניתוח או על ידי הרחבת (מתיחת) השופכה. אם שריר הסוגר אינו מסוגל לסגור את פתח השלפוחית כהלכה, יכול החולה לסבול מחוסר-שליטה בשל לחץ, וניתן להשתמש בזריקות קולגן לצוואר שלפוחית השתן על מנת להצר אותו.

אם קיימת בעיית שליטה חריפה ועקבית, ניתן להשתיל סוגר מלאכותי. גברים הסובלים מאי-שליטה בשל עודף שתן יכולים למנוע הצטברות שתן רב מדי בכך שילמדו להחדיר קטטר על מנת לרוקן את שלפוחית השתן שלהם מזמן לזמן. קטטר קונדום המולבש על קצה הפין מנקז דליפות שתן לשקית הנמצאת מתחת לבגדי החולה. ניתן גם להשתמש בפדים סופגים במגוון חומרים ומידות.

בעיות זיקפה

פרוט נירחב של בעיות זיקפה לאחר ניתוח סרטן הערמונית או טיפולים אחרים מובאים בהמשך הסקירה ובפרק יעודי לנושא זה.

הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפולים השונים:

ניתוח בלוטת הערמונית

תופעות הלוואי העיקריות של ניתוח כריתת הערמונית הן אי-שליטה בשתן ואימפוטנציה.

שליטה תקינה בשלפוחית השתן חוזרת לחולים רבים תוך מספר שבועות או חודשים מיום הניתוח. אי-שליטה קלה בשל מתח, המתבטאת שחרור מעט שתן בעת שיעול, צחוק, התעטשות או התעמלות תישאר באופן קבוע לאחר הניתוח אצל כ-35% מהגברים. חלק מהחולים (בין 2% ל-5%) סובלים מבעית אי-שליטה חריפה יותר שיכולה להישאר לתמיד.

במהלך 3 עד 12 החודשים הראשונים לאחר ניתוח כריתת הערמונית לא יכולים מרבית הגברים להשיג זקפה ספונטנית, והם יזדקקו לשימוש בתרופות או בטיפולים אחרים כדי להשיגה. השפעת הניתוח על יכולתו של החולה להשיג זקפה תלויה בגילו ובשאלה האם בוצע ניתוח Nerve-Sparing (שומר עצבים). כמעט כל הגברים העוברים ניתוח כריתת ערמונית צריכים לצפות לירידה כלשהי ביכולתם להשיג זקפה, אולם חולים צעירים יותר יכולים לצפות לכך שישמרו יותר על יכולתם זו. לאחר ניתוח כריתת ערמונית רדיקלי סטנדרטי, בין 65% ל-90% מהגברים יהפכו לאימפוטנטים, בהתאם לגילם.

אם העצבים משני צדיה של בלוטת הערמונית אינם נכרתים בניתוח, יורד שיעור האימפוטנציה לבין 25% ל-30% בקרב גברים מתחת לגיל 60. אולם אימפוטנציה תתרחש ב-70% עד 80% מהגברים בני 70 ומעלה, אפילו אם העצבים מצדי הערמונית נותרים ללא-פגע. לאחר הניתוח, תחושת האורגזמה יכולה להמשיך להיות מענגת, אולם היא לא תלווה בפליטת זרע. במלים אחרות, זוהי אורגזמה "יבשה".

ניתוח בהקפאה

הקפאה (Cryosurgery) עלולה להזיק לעצבים הסמוכים לערמונית ולגרום לאימפוטנציה ולאי-שליטה בשתן. סיבוכים אלו קורים באותה מידה בעקבות ניתוח בהקפאה ובעקבות ניתוח כריתת ערמונית. בנוסף לכך, יכולה הקפאה להזיק לשלפוחית השתן ולאשכים ולגרום לכאבים, לתחושת בעירה ולהתעוררות צורך לרוקן את השלפוחית ואת המעיים לעתים תכופות. פיסטולה (Fistula, פתח או מעבר חריג) בין החלחולת והשלפוחית מתפתח בכ-2% מהגברים העוברים ניתוח בהקפאה. במצב שכזה יתכן צורך בהתערבות כירורגית בתיקון באמצעות ניתוח. לאחר הניתוח מבחינים כמחצית מהגברים בהתנפחות הפין ושק האשכים שלהם, שנמשכת בדרך כלל מספר שבועות.

טיפול בהקרנות ממקור חיצוני

תופעות הלוואי יכולות להיות שלשול עם או בלי דם בצואה ודלקת המעי הגס (Colitis). לעתים לא שבה פעולת המעיים הסדירה לתקנה לאחר הפסקת הטיפול. במהלך הטיפול ולאחריו יכולות להופיע תופעות לוואי נוספות כגון השתנה תכופה, אי-שליטה בשתן כתוצאה מדחף ב-8% עד 18% מהגברים, תחושת צריבה בעת מתן שתן ודם בשתן.

טיפול בהקרנות יכול גם לגרום לתחושת עייפות שלא תיעלם אלא כחודש או חודשיים מתום הטיפול. בכ-40% עד 60% מהחולים תופיע אימפוטנציה בדרגה כלשהי במהלך השנתיים שאחרי ההקרנות. אימפוטנציה בדרך כלל אינה מופיעה מייד לאחר ההקרנות אך היא מתפתחת בהדרגה במשך שנה או יותר, בניגוד למה שקורה לאחר ניתוח, כאשר תופעות הלוואי בשיאן אך יכול לחול בהן שיפור בהמשך.

טיפול בהקרנות ממקור פנימי

Brachytherapy עלולה לגרום לאימפוטנציה, לאי-שליטה בשתן ולבעיות מעיים. בעיות משמעותיות בחלחולת (בעירה, כאב ושלשול) יכולות להופיע אצל עד כ-5% מהחולים וקשה לטפל בהן משהופיעו. הסיכוי לסבול מאימפוטנציה בעקבות Brachytherapy קטן יותר (מ-10% עד 30%) מאשר בעקבות ניתוח או הקרנות ממקור חיצוני.

ניתוח כריתת אשכים

כ-90% מהגברים שעברו ניתוח זה סובלים מאובדן או הפחתת הליבידו (התשוקה המינית) ומאימפוטנציה. אצל חלק מהגברים מופיעים גלי חום לאחר הניתוח אולם אלו נעלמים עם הזמן. כמו כן יכולה להופיע רגישות בשדיים וצמיחת רקמת השד/גדילת השדיים.

טיפולים הורמונליים

תופעות הלוואי בטיפולים הורמונלים (LHRH Analogs) עלולות לכלול הפחתת או העדר התשוקה המינית ואימפוטנציה. חלק מהחולים סובלים אף מגלי חום, רגישות בשדיים וצמיחת רקמת השדיים/גדילת השדיים. שכיחותן של תופעות הלוואי הללו זהה לאלו המופיעות אחרי ניתוח כריתת אשכים (Orchiectomy).

סיבוך פוטנציאלי רציני אחד של ה-LHRH Analogs היא צמיחה זמנית מוגברת של הגידול. אפקט זה נקרא "התפרצות/התלקחות הגידול" Tumor Flare והוא נובע מהדרך המורכבת שבה משפיעים ה-LHRH Analogs על הסדרת ייצור האנדרוגנים. כאשר ניתנים ה-LHRH Analogs בפעם הראשונה גובר ייצור הטסטוסטרון לפרק זמן קצר לפני שהוא פוחת ויורד לרמות נמוכות מאד. אם קיימות גרורות בעצמות עמוד-השדרה, אפילו גדילה זמנית של הגידול יכולה להפעיל לחץ על חוט השדרה ולגרום לכאבים או לשיתוק. ניתן למנוע את התלקחות/התפרצות הגידול על ידי מתן אנטי-אנדרוגנים בצירוף LHRH analogs.

אנטי-אנדרוגנים

תופעות הלוואי של אנטי-אנדרוגנים בחולים שעברו כריתת-אשכים או טופלו ב-LHRH Analogs בדרך כלל אינן רציניות או שכיחות, אך הן יכולות לכלול בחילה, שלשול ועייפות.

כימותרפיה

תופעות הלוואי של כימותרפיה תלויות בסוג התרופות שבהן משתמשים, במינונים ובאורכו של הטיפול. ביו תופעות הלוואי הזמניות ניתן למנות בחילות והקאות, איבוד תיאבון, איבוד שיער ופצעים בפה. כיוון שכימותרפיה יכולה לפגוע בתאים יוצרי-הדם במח העצמות יכולות ספירות הדם של החולים להיות נמוכות. כתוצאה מכך רב הסיכוי ללקות בזיהום (בשל המחסור בתאי דם לבנים), לדמם או להיחבל בעקבות חתכים או פציעות קלות (בשל מחסור בטסיות דם) ולסבול מעייפות בשל ספירה נמוכה של תאי הדם האדומים. מרבית תופעות הלוואי נעלמות עם סיום הטיפול. ישנן תרופות לרבות מתופעות הלוואי הזמניות של הכימותרפיה. Antiemetic Drugs, למשל, ניתנות כדי למנוע או להפחית בחילות והקאות.


עפ"י מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH)
והמכון הלאומי לסרטן (NCI)