סיבוכי צנתור הלב

פרופ' יצחק קרונזון,

מנהל המחלקה לקרדיולוגיה בלתי פולשנית, NYU, ניו-יורק

צנתור הלב היא בדיקה פולשנית, שבמהלכה מתבצעת חדירה אל תוך מחזור הדם. כל בדיקה כזאת, ולו בידיים המיומנות ביותר, כרוכה בסיכון מסוים. הסיכון בצנתור הוא קטן יחסית, ואצל רובם המכריע של החולים העוברים את הבדיקה אין כל סיבוכים. לפעמים, כתוצאה מן הסיבוך דרוש ניתוח מידי. לכן, עדיף לבצע צנתורי לב בבתי-חולים שבהם יש מחלקות ורופאים המסוגלים לבצע ניתוחים דחופים (במיוחד ניתוחי לב).

מוות כתוצאה מצנתור הוא נדיר. צנתור אבחנתי (ללא התערבות) כרוך בסיכון של מוות אצל 1-2 מתוך אלף חולים (0.1%-0.2%). בצנתור טיפולי אחוז התמותה גדול יותר, ותלוי לעתים קרובות במצבו של החולה.

נזק לכלי הדם

נזק לכלי דם יכול להביא לדימום, לאבדן דם ולצורך במתן דחוף של עירוי דם. לכלי הדם יכול להביא גם לסתימתם, ונזק לאיבר אותו מזין כלי הדם שנפגע. סתימה של עורק כלילי, למשל, יכולה לגרום להתקף לב.

היווצרות קרישי דם

הצנתר הוא גוף זר, ובתור שכזה עלולים להיווצר עליו קרישי דם. קרישי הדם יכולים להיסחף עם מחזור הדם ולגרום לסתימת עורקים.

קרע של הלב

זהו סיבוך נדיר. הצנתר, שהוא קשיח למדי, יכול לנקב את הלב, כתוצאה מכך דולף דם מחלל הלב אל תוך קרום הלב וגורם ללחץ על הלב - Cardiac Tamponade. אם לא מאבחנים מצב זה מיד ומטפלים בו, החולה עלול למות.

הפרעות בקצב הלב

כאשר עובר הצנתר בחללי הלב הוא נוגע בדפנות הלב ומגרה אותן להתכווץ. הפרעות קצב קלות בזמן הצנתור הן שכיחות ביותר, ואינן נחשבות כסיבוך. לעתים רחוקות נגרמת הפרעת קצב קשה, הדורשת טיפול מידי, כגון היפוך חשמלי של קצב הלב, או השתלת קוצב לב.

סיבוכים בגלל חומר הניגוד

חולים אלרגיים לחומר הניגוד (בעיקר ליוד שהוא מכיל) יכולים לפתח תגובה אלרגית, שונה בעוצמתה, החל מתפרחת מגרדת, וכלה בהתכווצות דרכי הנשימה וחנק.

אי-ספיקת הלב

חומר הניגוד המוזרק ללב מגדיל את נפח הדם בבת אחת. אצל חולים עם פעולת לב מופחתת יכולה להתפתח אי-ספיקת הלב.

אי-ספיקת הכליות

חומר הניגוד רעיל לכליות, ואצל חולים עם פעילות כליות בלתי תקינה הוא יכול לגרום לאי-ספיקת הכליות.