כיצד מתבצע הצנתורפרופ' יצחק קרונזון,מנהל המחלקה לקרדיולוגיה בלתי פולשנית, NYU, ניו-יורק צנתור הלב הימניהחדירה היא תמיד דרך וריד. לרוב משתמשים בווריד המפשעה, אך לעתים גם בוורידי הזרוע, ואפילו בוורידי הצוואר. את הצנתר מנווטים דרך הווריד אל הפרוזדור הימני, ומשם, דרך המסתם הטריקוספידלי אל תוך החדר הימני. אחר כך אפשר לנווט את הצנתר מן החדר, דרך המסתם הריאתי של עורק הריאה. אפשר לקדם את הצנתר גם בכיוון נימיות הריאה. קוטר הנימיות הולך וקטן, ולכן ייעצר הצנתר בנקודה מסוימת. הלחץ הנמדד בנקודה זו שבקצה הצנתר הוא הלחץ של וריד הריאה. מכיוון שבין וריד הריאה לבין העלייה השמאלית אין שום מסתם, אפשר לומר, שהלחץ הנמדד בנימיות הריאה בזמן צנתור הלב הימני אפשר לשאוב באמצעות הצנתר כמות דם קטנה מן הוורידים, מעורק הריאה, מן החדר הימני ומן הפרוזדור הימני, ולבדוק את כמות החמצן בדם שבכל אחד מחללי הלב וכלי הדם. ריוויון החמצן בדם מוגדר באחוזים מן הכמות המקסימלית של חמצן שהדם יכול לספוח אליו. ריוויון החמצן בדם העורקי הוא גבוה (כ-95%) ובדם הוורידי הוא נמוך (70%). במצב תקין הדם המגיע אל הלב הימני הוא דם ורידי, בעל ריוויון חמצן נמוך. ריוויון החמצן בדם אינו משתנה כאשר הדם הזה עובד דרך הלב בדרכו אל הריאות. (ריוויון החמצן בדם משתנה, כפי שכבר הוזכר, כאשר הדם עובר דרך הריאות). אם יש חור (פגם) במחיצה שבין הלב השמאלי לימני, עובר דם עורקי (בעל ריוויון חמצן גבוה) מן הלב השמאלי אל הלב הימני וגורם לעלייה בריוויון החמצן שבחלל הלב הימני. אצל חולה עם פגם במחיצה הבין חדרית זורם דם מחומצן מן החדר השמאלי אל תוך החדר הימני. כתוצאה מכך, עולה ריוויון החמצן בחדר הימני (מ-70% בפרוזדור הימני ל-86% בחדר הימני). מדידות לחץכאשר חולה מאבד כמות רבה של נוזלים או דם, יורד הלחץ בכל חללי הלב. לעומת זאת, כאשר הלב אינו שואב היטב את הדם (אי-ספיקת לב) מצטבר דם בתוך החללים וגורם לעלייה של הלחצים. אם ההתנגדות לזרימת הדם דרך הריאות גדלה (בגלל מחלת ריאות או בגלל סתימה של עורקי הריאה בקריש דם), יעלה הלחץ לפני החסימה (דהיינו, בעורק הריאה ובחדר הימני), אבל לא בלב השמאלי (את הלחץ בפרוזדור השמאלי ניתן הרי למדוד בזמן הצנתור הימני באמצעות תקיעת הצנתר לעמדת נימיות הריאה!), וכך, הצירוף של לחץ גבוה בעורק הריאה ולחץ תקין או אף נמוך בעמדת נימיות הריאה יאבחנו התנגדות גבוהה לזרימת דם דרך הריאה. לחץ מבחוץ על חללי הלב יכול להיגרם מהצטברות נוזלים או דם בתוך חלל קרום הלב (Pericard). לחץ כזה גורם לכך שחללי הלב אינם מסוגלים להתרחב ולהתמלא בכמות הדם הדרושה. בצנתור הלב הימני ניתן לראות עלייה של הלחץ הדיאסטולי (הלחץ שנרשם בזמן התרחבות הלב) בכל חללי הלב. היות שהלחץ על כל חללי הלב הוא שווה, תהיה גם השתוות של כל הלחצים הדיאסטוליים. כיוון שאין הפרעה להתכווצות הלב, נשארים הלחצים הסיסטוליים תקינים. מדידת תפוקת הלבצנתור הלב הימני מאפשר גם את מדידת תפוקת הלב. קיימות שיטות שונות למדידת תפוקת הלב, אך השכיחה ביותר כיום נעשית על ידי מיהול-החום צנתור הלב השמאליהחדירה אל הלב השמאלי נעשית ברוב המקרים דרך העורקים. העורק שבו משתמשים לעתים קרובות ביותר הוא עורק המפשעה. לעתים רחוקות יותר משתמשים בעורקי הזרוע, או בעורק פרק היד. מן העורק מנווטים את הצנתר לכיוון הלב. היות שזרימת הדם בעורקים היא מן הלב והלאה, הצנתר ינוע נגד כיוון זרימת הדם (Retrograde Catheterization). הצנתר נדחף מן העורק ההיקפי אל האאורטה, ומשם דרך המסתם האאורטלי אל תוך החדר השמאלי. דרכים אחרות לצנתור הלב השמאלי מתבצעות לעתים רחוקות, ורק לצרכים מיוחדים:
במקרים שבהם יש פגם (לרוב מלידה) במחיצות שבין הלב הימני ללב השמאלי ניתן לעבור דרכו בזמן צנתור הלב הימני מצד ימין לצד שמאל. |