דלקת במערכת העיכול

(Acute Gastroenteritis)

שלשול בתקופת הילדות הינו סימפטום שכיח. השלשול יכול ללוות זיהום במערכת העיכול, אך ישנן סיבות אחרות מגוונות לשלשול: רגישות למזון, דלקת לא זיהומית של מערכת העיכול, זיהום באזורי גוף שונים המלווים בשלשול, למשל דלקת אוזן תיכונה. שלשול המלווה דלקת אוזניים יכול לנבוע מאותו גורם שגרם לדלקת האוזניים או כתוצאה מהטיפול בדלקת, למשל אנטיביוטיקה, ששלשול הוא אחת מתופעות הלוואי שלה.

שלשול במערכת העיכול מתבטא בתמונה הבאה:

החולה מתחיל לשלשל ולהקיא. נמדד חום שעלול להגיע לרמות גבוהות. ילדים קטנים סובלים בדרך כלל מאי-שקט, המבטא קרוב לוודאי כאב בטן. מופיע סירוב לאכול ולשתות. בבדיקה יש חשיבות רבה להערכת משק הנוזלים, דהיינו בדיקת מידת איבוד הנוזלים על סמך מידת הרטיבות של החיתולים ומתח העור, מידת השקיעה של גלגלי העיניים והמרפס בגולגולת, אם הוא עדיין פתוח. הרופא ממליץ על מתן תמיסה של מים, מלחים וגלוקוז בכמויות קטנות ולעתים קרובות, כדי למנוע הקאה וכדי להחזיר לחולה את הנוזלים והמלחים הדרושים כל כך לתאי הגוף. תינוק היונק חלב אם - יש לעודדו להמשיך לינוק.

אם משק הנוזלים ירוד במידה רבה, יש צורך בהחזרת הנוזלים באמצעות הזלפת נוזלים לווריד, שתיעשה באישפוז.

אם בשלשול מופיעים דם וריר, עם או בלי מוגלה, ייתכן שמדובר בדיזינטריה. הורים מודאגים מאוד משלשול זה, הנובע מחיידקים ממשפחת השיגלה, מחיידקי קמפילובקטר, סלמונלה ועוד. למעשה אין סיבה לדאוג מדיזינטריה יותר מאשר משלשול רגיל. הבעיה העיקרית היא החזרת משק המים והמלחים שאבדו בשלשול לתיקונו. אנטיביוטיקה אינה עוזרת באותה מידה לכל סוגי הדיזינטריה, ובמקרי סלמונלה מתן אנטיביוטיקה לא רק שלא יביא לשיפור, אלא אף עלול להאריך את משך תקופת הנשאות (Carrier State) של החיידק ואת האפשרות לזיהום הסביבה בחיידק זה. בניגוד לנאמר לעיל, אצל תינוקות (וזקנים) חיידק הסלמונלה עלול לגרום לפגיעה באיברים שונים, ולכן יש צורך לתת להם אנטיביוטיקה.

קביעת הטיפול התרופתי מורכבת מאוד, מפני שהטיפול בשיגלה אינו דומה כלל לטיפול בקמפילובקטר.