הרפס

(Herpes Simplex)

פרופ' דוד ברנסקי,

מנהל מחלקת ילדים, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים.

זיהומים בנגיף הרפס שכיחים ביותר. בדרך כלל הזיהומים אינם מביאים לביטוי קליני כלשהו. פחות מ-10% מכלל הילדים הלוקים בפעם ראשונה בזיהום הנגרם ממחולל זה מראים סימני מחלה. לנגיף הרפס יש שני זנים: 1 ו-2. הרפס זן 1 מועבר ברוק ובהפרשות מערכת הנשימה העליונה, ופיזורו דורש מגע קרוב בין אנשים וילדים. זיהום ראשון בזן 1 יכול לפגוע בפה, בעור ובעיניים. הרפס זן 2 הינו זיהום במערכת הגניטלית (אזור החלציים), ולפיכך מועבר במגע מיני.

זיהום בנגיף ההרפס יכול להתבטא בכמה דרכים:

זיהום אצל יילודים - יילוד יכול להידבק מאימו בנגיף הרפס מזן 2 בזמן המעבר בתעלת הלידה, או הרפס מזן 1 במשך החודש הראשון לחייו. הזיהום חמור בדרך כלל, מתבטא במחלה מפושטת המאופיינת בחולשה, בפריחה שלפוחיתית, בהגדלת הכבד והטחול, בנטייה לדמם ובהפרעות במערכת העצבים המרכזית. שיעור התמותה גבוה, כ-70%, וקיימים נזקים קשים אצל אלו ששורדים. אם האם לוקה בדלקת הרפסית באזור החלצים בזמן הלידה, הסכנה ליילוד לחלות היא כ-40%, ולכן יש להמליץ במקרה זה על ניתוח קיסרי, כדי למנוע מגע של היילוד עם האזור המזוהם בנגיף.

דלקת חריפה של החניכיים והפה (Gingivo-Stomatitis) - דלקת בחלל הפה הנגרמת על ידי נגיף ההרפס. שכיחה במיוחד אצל ילדים בגיל הגן. הדלקת מאופיינת בחום גוף גבוה, בנפיחות החניכיים ובדמם מהם, בהתכייבויות בריריות הלחי, החיך והלשון. קשרי הלימפה בצוואר מוגדלים. הילד מתקשה לאכול ולשתות בגלל הכאב בחלל הפה, וכתוצאה מכך הוא עלול להגיע למצב של צחיחות (התייבשות).המחלה נמשכת עד 10-14 ימים. אין פלא שההורים מודאגים מאוד וחוששים. חייבים להמתין בסבלנות. מאחר שהגורם הינו נגיף, אין מקום למתן אנטיביוטיקה, והטיפול הוא בסימפטומים בלבד: טיפול מקומי בתכשירים המכילים אחוז קטן של מאלחשים עשוי לעזור, אך יש לתתו רק בהוראת רופא ובהשגחתו, מכיוון שמינון גבוה וחוזר יכול להביא לספיגה של החומר ולפעילות סיסטמית. מתן מוצרי כוורת עשוי להקל את הסימפטומים. יש להציע לילד שתייה מרובה, רצוי משקאות קרים וגלידה.

דלקת הלחמית והקרנית (Keratoconjunctivitis) - במחלה זו מופיע חום, המלווה בבצקת ובנפיחות של העפעפיים והתכייבויות של הקרנית. הדלקת עלולה לגרום להצטלקות, עד כדי איבוד הראייה. אבחנה מהירה חשובה, וניתן לעשותה באמצעות תרבית (ובדיקה מיקרוסקופית) המדגימה את הנגיף. אמנם טיפול במשחה בעלת פעילות אנטינגיפית, יעיל, אך לא לחלוטין. זהו טיפול ספציפי הניתן על ידי רופא עיניים בלבד ובהשגחתו.

פצעים סביב הפה (Cold Sores) - זיהום חוזר עקב הנגיף הרפס סימפלקס שכיח, ובדרך כלל הדלקת מופיעה סביב השפתיים. מידת הישנות התופעה שונה מפרט לפרט. היא יכולה להופיע בקשר לזיהומים באזורים שונים בגוף, כמו למשל במערכת הנשימה, לאחר חשיפה לשמש, במצב דחק (סטרס) ואצל מתבגרות בזמן הופעת הווסת. ניתן לטפל במשחות המכילות תכשיר אנטינגיפי בהצלחה מסוימת, אך קשה למנוע את הישנות התופעה.

דלקת המוח והעוצבה (Meningo-Encephalitis) - זוהי ההדבקה החמורה והמסוכנת ביותר של נגיף ההרפס סימפלקס. בדרך כלל, דלקת במערכת העצבים המרכזית מופיעה בהתקף ראשון ולא בהישנות של הזיהום, אך הדלקת עלולה לתקוף את מערכת העצבים המרכזית גם לאחר שהנגיף היה רדום - Dormant. הדלקת במערכת העצבים יכולה להופיע ללא פגיעה בעור הנראית לעין. זוהי מחלה עם תחלואה גבוהה ושיעור תמותה לא מבוטל. ניתן לאבחן זיהום זה בבדיקות הדמיה מיוחדות, מאחר שהנגיף תוקף אזורים מסוימים במוח. ניתן להיעזר לאבחנה בבדיקת רמת הנוגדנים בדם ובנוזל חוט השדרה. יש לטפל בהקדם בתכשיר הנקרא אציקלוביר - Acyclovir, אשר עשוי להביא לשיפור במצבו של החולה. התכשיר האנטינגיפי אציקלוביר פועל עקב דמיונו לחומצות הגרעין של הנגיף. הוא משבש את העתקת הנגיפים וריבויים באמצעות עיכוב יצירתDNA  של הנגיף עצמו.