אמצעי מניעה שלאחר מעשה

פרופ' דרורית הוכנר,

מחלקת נשים, בי"ח הדסה הר הצופים, ירושלים.

במקרים של קיום יחסי מין בלתי מוגנים, או במקרים של כישלון אמצעי המניעה, כגון קרע הקונדום, יש צורך בהגנה מפני היריון בלתי רצוי. במקרים אלו עומדות לפנינו שתי אפשרויות:

  • שימוש במינון גבוה של גלולות למניעת היריון.
  • החדרת התקן תוך-רחמי לחלל הרחם.

גלולות למניעת היריון

נטילת מינון גבוה של גלולות למניעת היריון תוך 72 שעות מאז קיומם של יחסי מין בלתי מוגנים מונעת היריון בשיעור של כ-95%. הגלולות המומלצות הן נאוגינון, המכילות 50 מיקרוגרם אטיניל-אסטרדיול ו-250 מיקרוגרם לבונורגסטרל. הן נלקחות במינון של 2 גלולות מיד לאחר קיום יחסי המין ו-2 גלולות נוספות כעבור 12 שעות, סך הכול 4 גלולות. במינון מוגבר זה הגלולות מעכבות את הביוץ, מאיטות את מעבר הביצית המופרית לרחם והופכות את רירית הרחם לבלתי קליטה להשרשת הביצית המופרית. נטילת מינון כה גבוה של גלולות למניעת היריון יכול לגרום לבחילה, להקאה ולגודש בשדיים. לעתים יש צורך בנטילת 2 גלולות נוספות אם האישה הקיאה את הגלולות. כל התסמינים הבלתי רצויים חולפים במהירות לאחר כמה ימים.

החדרת התקן תוך - רחמי לחלל הרחם

מטרת ההחדרה של התקן תוך-רחמי לחלל הרחם היא למנוע השרשה של ביצית מופרית, אם אכן חלה הפריה בזמן קיום יחסי המין הבלתי מוגנים. מאחר שביצית מופרית מגיעה לחלל הרחם רק 7 ימים לאחר ההפריה, ניתן להחדיר את ההתקן לחלל הרחם עד 7 ימים לאחר קיום יחסי המין. ההתקן גורם לשינוי ברירית הרחם והופך אותה בלתי קליטה להשרשת הביצית המופרית. שיעור ההצלחה במניעת היריון הוא גבוה, ועומד על 99%. החדרת התקן תוך-רחמי כאמצעי שלאחר מעשה מומלצת ביותר במקרים שבהם יש הוראת נגד מוחלטת לשימוש בגלולות, או שהאישה מתכוונת להמשיך ולהשתמש בהתקן התוך-רחמי כשיטה למניעת היריון בעתיד.

לסיכום

אמצעי מניעה שלאחר מעשה הם אמצעי מניעה למקרי "פנצר" בלבד. בשום פנים ואופן הם אינם יכולים לשמש כאמצעי מניעה קבוע. אם בני-זוג מוצאים עצמם מזדקקים לסוג זה של אמצעי מניעה פעמים אחדות, סימן הוא שאין הם ערוכים היטב לקיום יחסי מין מוגנים, ולכן עליהם לפנות לרופא/ת נשים ולשקול מחדש נושא זה בכובד ראש.