אמצעי מניעה ניתוחיים

פרופ' דרורית הוכנר,

מחלקת נשים, בי"ח הדסה הר הצופים, ירושלים.

קשירת חצוצרות

קשירת חצוצרות הוא אמצעי מניעה קבוע, שבו חוסמים את החצוצרות, וכך מונעים את המפגש בין הביצית והזרעון. אחוז כישלון השיטה נמוך ביותר, והפרוצדורה מבוצעת באופן כירורגי. לסגירת החצוצרות אין כל השפעה על המאזן ההורמונלי, והפעילות השחלתית נמשכת כסדרה, מחזור הווסת מופיע באופן מסודר והפעולה לא פוגמת בהנאה המינית. סגירת החצוצרות יכולה להתבצע בלפרוסקופיה  או במינילפרוטומיה.

לפרוסקופיה היא פרוצדורה כירורגית, המבוצעת בחדר ניתוח, לרוב בהרדמה כללית, על ידי רופא/ת נשים שעבר/ה הכשרה מיוחדת. מינילפרוטומיה היא ניתוח, שבו נעשה חיתוך של דופן הבטן. אורך החתך לא עולה על 4 ס"מ, ולכן נקראת הפעולה מינילפרוטומיה (ולא לפרוטומיה - ניתוח הבטן הרגיל). את המינילפרוטומיה מבצעים בחדר ניתוח בהרדמה כללית או אזורית (הרדמה אפידורלית או ספינלית). חסרונה בהשוואה ללפרוסקופיה הוא שההחלמה ארוכה יותר, אך זו הדרך היחידה לבצע את ההליך לנשים מיד לאחר לידה, כשהרחם עדיין לא התכווץ והוא. מגיע לגובה הטבור, או לנשים שעברו ניתוחים מרובים בבטן או הסובלות מהידבקויות, שיכולות להפריע לביצוע לפרוסקופיה.

קשירת החצוצרות, אם בלפרוסקופיה או במינילפרוטומיה, יכולה להיעשות בכמה שיטות:

  • הכנסת כמה מכשירים לחלל הבטן דרך 3-4 פתחים/חתכים קטנים. בעזרת מכשירים אלו מבצעים צריבה של החצוצרה וקשירה של הגדמים.
  • החדרת סיכה אל תוך החצוצרה, המונעת את המשכיות חלל החצוצרה.
  • קיפול של החצוצרות וקשירתן.

אין הבדל עקרוני בין השיטות השונות, מלבד העובדה שבחלק מהן ניתן לבצע ביתר קלות היפוך של התהליך, אם מתעורר צורך בכך.

באופן עקרוני יש להתייחס אל סגירת חצוצרות כאל פרוצדורה בלתי הפיכה, אולם אם האישה מעוניינת, ניתן לבצע תיקון ניתוחי של החצוצרות, עם אחוזי הצלחה מוגבלים.

שיעור יעילות סגירת החצוצרות במניעת היריון גבוה ביותר, והוא עומד על 98% ל-10 שנים. המקרים שבהם האישה בכל זאת הרתה נבעו מכך שהסיכה שבה סגרו את החצוצרות השתחררה או נפלה, או שהחיתוך של החצוצרות לא היה שלם, חל חיבור משני, ונוצרה המשכיות של חלל החצוצרה.

הסיבוכים הקשורים בביצוע הפרוצדורה נדירים, וקשורים בסיכונים הכלליים הנצפים במקרים של הרדמה כללית או אזורית ובפרוצדורות כירורגיות.

לסיכום, קשירת חצוצרות היא האמצעי היעיל ביותר למניעת היריון. חסרונה הוא בהיותה בלתי הפיכה, ולכן היא מיועדת לנשים שאינן מתכוונות ללדת יותר ואינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה אחר, או לנשים שהיריון נוסף עלול לסכן את בריאותן.

קשירת מובילי הזרע

קשירת מובילי הזרע אצל הגבר היא הפעולה המקבילה לקשירת החצוצרות אצל האישה. גם כאן, מדובר בפרוצדורה כירורגית, היעילה ב-100% במניעת היריון ויש להתייחס אליה כאל בלתי הפיכה.

בפרוצדורה זו נעשה חיתוך של 2 מובילי הזרע, וכך נמנע מעבר הזרע מהאשכים לאיבר המין. בדומה לקשירת חצוצרות, ניתן במקרים מסוימים לבצע חיבור של מוביל הזרע, אולם זהו ניתוח ארוך ומורכב, עם סיכויי הצלחה לא גדולים.

קשירת מובילי הזרע אינה פוגמת בגבריותו של הגבר, אינה משפיעה על המאזן ההורמונלי שלו, אינה פוגעת באונו המיני ואין לה כל תופעות לוואי שליליות על הגבר. לאחר הפרוצדורה הגבר מסוגל לקיים יחסי מין באותה תדירות שקיים לפניה, להגיע לאורגזמה ולפלוט נוזל זרע בכמות דומה לזו שלפניה, בהבדל אחד - הנוזל הנפלט אינו מכיל תאי זרם כמובן שאמצעי מניעה זה אינו מגן על שני בני-הזוג מפני מחלות המועברות במגע מיני כולל איידס, ולצורך זה יש להשתמש באמצעי מניעה אחרים, כגון קונדום או הדיאפרגמה הנשית.

את קשירת מובילי הזרע ניתן לבצע בהרדמה מקומית במשרדו של הרופא, והיא אורכת כ-20 דקות. חסרונה - בהיותה בלתי הפיכה. יש לזכור שבמערכת הצינורות נותרים תאי זרע, ולכן בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח קיימת אפשרות להיריון ויש להשתמש באמצעי נוסף.

בארץ פעולה זו מבוצעת לעתים נדירות. מרבית הגברים נמנעים מלבצע פעולה כלשהי הפוגעת באופן קבוע בפוריותם.