ברוצלוזיס ("קדחת מלטה")

ודרכי מניעתה


 ד"ר איתן רפופורט,

רופא ראשי למחלות צאן, השירותים הוטרינריים, משרד החקלאות.

הברוצלוזיס היא מחלה מדבקת המשותפת לבעלי-חיים ולאדם. מאחר שבדרך-כלל אי-אפשר לזהות בעלי-החיים הנגועים בה, עשוי מגע עם בעלי-חיים כאלה (בצורה ישירה או באמצעות תוצרת-החלב המופקת מהם) לגרום לתחלואה קשה באדם ואפילו למוות. מידי שנה מדווחים לרשויות הבריאות מאות מקרים של תחלואה בברוצלוזיס, כאשר רבים מבין החולים הם ילדים.

מהי הברוצלוזיס?

הברוצלוזיס, הידועה גם בשמה "קדחת-מלטה" (על-שם האי בו התגלתה ונחקרה המחלה לראשונה) נגרמת ע"י החיידק הנקרא ברוצלה (Brucella). במשפחת הברוצלה בעולם מינים רבים, אך רק אחד מהם, ברוצלה מליטנסיס(B.Melitensis) קיים כיום בארץ. מקור כל המקרים של מחלת הברוצלוזיס בארץ בשנים האחרונות, הן במקנה ובהן באדם, הוא בחיידק זה. חיידקי הברוצלה נמצאים אך ורק בגוף בעלי-החיים, משום שהם עדינים מדי מכדי לשרוד בסביבה החיצונית בצורה חופשית. בטבע נשמרים הם בתוך שרידי נפלים (עוברים מתים) ובשיליות המוטלים על הקרקע. הדבקה של בעלי-חיים ואדם נעשית, לכן, תמיד באמצעות קשר, ישיר או עקיף, בין נגועים לבין בריאים.

הברוצלוזיס בבעלי-חיים

בבעלי-החיים עוברת ההדבקה בברוצלה כמעט ללא מחלה הניתנת לזיהוי. מאחר שבעדרים מקובל לקנות, מידי פעם, צאן או בקר חדשים שמקורם בעדרים אחרים, יכולים אלה להיות נגועים מבלי שאיש ידע על כך.

בצורה כזאת ידביקו בעלי-החיים החדשים את אלה שבעדר הותיק. הדבקה ראשונה של ברוצלה בעדר אשר היה חפשי ממנה תתבטא, בדרך-כלל, בהפלות בבעלי-החיים. לאחר שהחיידק כבר קיים בעדר החדש לא יהיו בו הפלות נוספות בעונות הבאות, למרות שבעלי-החיים בעדר נושאים את החיידק ומסכנים את הבריאות הן של עדרים אחרים והן של האדם.

בחמש צורות עיקריות מופרשים חיידקי הברוצלה מבעלי-החיים כך שהם מסוגלים להדביק בעלי-חיים אחרים ואדם:

  • מן הנפל (העובר המת), השיליה וההפרשות בעת הפלה.
  • מן ההפרשות והשיליה בזמן המלטה תקינה.
  • באברי בעלי-חיים נגועים בעת השחיטה.
  • בחלב ומוצריו, שמקורם בפרות, בכבשים, ובעיזים נגועות.
  • אכילה של מזונות אשר זוהמו בהפרשות של בעלי-חיים נגועים.

ההדבקה דרך הפרשת החיידק בשלוש הצורות הראשונות מסוכנת בעיקר לאנשי-המקצוע הקשורים בטיפול בבעלי-חיים, משום שאלה באים אתם במגע-ישיר בעת הטיפולים היומיומיים ובעת ההמלטות. לכן מומלץ לנוקדים, לפועלים-החקלאיים, לקצבים, לסוחרי-הבהמות ולוטרינרים לנקוט באמצעי-זהירות מיוחדים בעת הטיפולים בעדר ובמיוחד בעונות ההמלטה והחליבה. סכנת הברוצלוזיס לכלל הציבור היא עקב צריכה של חלב ומוצריו המזוהמים בחיידק.

הברוצלוזיס באדם

ההידבקות בברוצלוזיס באמצעות החלב היא סכנה מוחשית לכל קהל הצרכנים של חלב ומוצריו. מקרים רבים של תחלואה בברוצלוזיס הם בבני-אדם מכל הגילים אשר שתו חלב נגוע או אכלו מוצרים שנוצרו מחלב כזה. חלב הנגוע בברוצלוזיס אינו מראה כל סימנים שהוא אינו תקין: הוא איננו "מקולקל" או "חמוץ" ומראהו רגיל בהחלט!

משך-הזמן העובר בין החשיפה לחיידק (כלומר לאחר צריכה של חלב נגוע ומוצריו או לאחר מגע עם בעלי חיים נגועים או עם אבריהם) עד שמתחילים לראות את סימני-המחלה באדם אינו קבוע. הוא יכול לנוע בין שבוע אחד ועד חודשים אחדים. לכן לא תמיד זוכר האדם החולה מתי היה חשוף למזון אשר הדביק אותו במחלה.

המחלה מתחילה בצורה בלתי-ברורה, אך כמעט תמיד תוך הצגת הסימנים הבאים:

  • עייפות ותשישות מוגזמת.
  • עליה בחום-הגוף, בדרך-כלל בצורה גלית: החום גבוה בערב אך תקין בבוקר.
  • צמרמורות, הזעה מרובה, כאבי-ראש.

עוצמת סימנים אלה יכולה להשתנות כתוצאה מסיבות רפואיות שונות, כך שבמקרים קלים יכולה המחלה להיות כמעט בלתי-מורגשת ובודאי בלתי-מאובחנת. גם במקרים קשים יותר קשה לאבחן את המחלה במהירות, היות והסימנים הראשוניים שתוארו אינם אפייניים רק לברוצלוזיס אלא יכולים להיות קיימים בשלבים ההתחלתיים של מחלות רבות נוספות. מהירות האיבחון של הברוצלוזיס חשובה ביותר משום שטיפולים אשר החלו מאוחר מדי אינם יעילים עוד. אם קיים חשד לברוצלוזיס באדם יבוצעו בחולה בדיקות-דם שונות ואולי גם בדיקות אחרות כדי לקבל אישור שאכן מדובר במחלה זו. אם אישרו הבדיקות המעבדתיות את האיבחון, יש צורך להתחיל מיד בטיפול אנטיביוטי לפי הוראת הרופא. התרופות האנטיביוטיות יעילות רק בשלבים ההתחלתיים של המחלה משום שבשלבים מאוחרים יותר חבויים החיידקים בתוך האברים הפנימיים בגוף והתרופה אינה יכולה להגיע אליהם ביעילות. גם כאשר מתבצע הטיפול מוקדם ומצליח לרפא את המחלה הראשונה, ישארו עדיין בגוף חיידקים אשר חמקו מן התרופות. לכן שכיחות ביותר התפרצויות חוזרות של ברוצלוזיס, חדשים ואף שנים לאחר העלמות סימני המחלה הראשונים. אם אין היא מאובחנת ומטופלת בשלביה הראשונים, עשויה המחלה להתפתח בצורה קשה הרבה יותר ולהמשך שנים רבות: במקרים אלה יהיו שכיחות דלקות באברים פנימיים: דלקות-פרקים, דלקות מח-העצם, דלקות במערכת-המין ודלקות באברי-גוף אחרים עד כדי סיכון חיי החולה. בשלבים אלה יעילות הטיפולים נמוכה ביותר.

מניעת הברוצלוזיס

מאחר שיש שתי קבוצות אוכלוסיה - קבוצת אנשי-המקצוע מחד וקבוצת הצרכנים של מוצרי חלב מאידך, קיימים שני כיוונים במניעת המחלה, כל אחד מיועד לאוכלוסיה אחרת:

לעוסקים בבעלי - חיים
  • נקיטת אמצעי-זהירות בעת טיפול בהמלטות או בהפלות של בעלי-החיים: לבישת כפפות, נעילת מגפיים, לבישת בגדים סגורים, המנעות מאכילה/שתיה/עישון בעת העבודה, חיטוי מקום ההמלטה/ההפלה, הרחקה מסודרת של הפרשות ושיליות.
  • נקיטת אמצעי-זהירות דומים בעת שחיטה וטיפול בגופות של בעלי-חיים החשודים כנגועים בברוצלוזיס.
  • בידוד המפילות משאר אוכלוסיית העדר.
  • משלוח לבדיקה מעבדתית (דרך משרדי השירותים-הוטרינריים) של כל נפל (עובר מת) ושילייתו.
  • הקפדה על חיסון כל המקנה (ע"י אנשי השירותים-הוטרינריים) נגד הברוצלוזיס.
  • מניעת הכנסה לעדר של בעלי-חיים אשר אין מידע לגבי מצב הברוצלוזיס שלהם (יש להעזר באנשי השירותים-הוטרינריים כדי לקבל מידע זה) ומניעת מגע במרעה עם בעלי-חיים כאלה.
לאוכלוסית היצרנים של מוצרי חלב והצרכנים של מוצרים אלה
  • המנעות משתיה של חלב ישירות מבעלי-החיים או ממיכל האיסוף של החלב שלהם במשקים.
  • המנעות מקנייה וצריכה של חלב ומוצריו אשר יש ספק אם עברו תהליכי פיסטור או עיקור כדי להשמיד חיידקים העלולים להמצאבהם, במילים אחרות: יש לקנות חלב ומוצריו רק מתוצרת מחלבות ידועות ומאושרות ע"י משרד הבריאות.
  • הקפדה על פיסטור או עיקור של חלב-משק לפני התרתו לשתייה או לפני התחלת עיבודו למוצרים מוצקים.

לסיום

חיידקי הברוצלה אינם עוברים לאדם אלא באמצעות בעלי-החיים, אם בדרך עקיפה (חלב נגוע ומוצריו) או בדרך ישירה (טיפול בבעלי-חיים נגועים). העברה של המחלה מאדם נגוע לאדם בריא נדירה ביותר. משתמע מכך שניתן בקלות למנוע מחלה קשה וממושכת זו באמצעים קלים ופשוטים, בתנאי שהם מבוצעים בהקפדה. עבור רוב אוכלוסית ישראל החלב ומוצריו הוא המקור העיקרי להדבקה. יש לזכור זאת ולא להשתמש במוצרי-חלב שמקורם מפוקפק. אם משתמשים בחלב ישירות מהעדר יש לדאוג להרתיחו או לפסטרו לפני הצריכה. האפשרות היחידה למנוע המצאות חלב נגוע בברוצלה בשוק היא ע"י זיהוי והשמדה של העדרים הנגועים וחיסון נגד ברוצלוזיס בעדרים שאינם נגועים. השירותים הוטרינרים הממלכתיים (במשרד החקלאות) עוסקים, בשנים האחרונות, במבצע רחב היקף אשר זו מטרתו.


באדיבות משרד הבריאות, המחלקה לחינוך לבריאות.