שחפת (טוברקולוזיס) - המחלה

ומה שחשוב לדעת עליה?

מהי המחלה?

מחלת השחפת מועברת מאדם לאדם על-ידי חיידקים באוויר, המחלה פוגעת בדרך כלל בריאות, אך יכולה לפגוע גם באיברים אחרים כגון: המוח, הכליות או עמוד השדרה. כאשר חולה בשחפת ריאות משתעל או מתעטש, חיידקי השחפת מתפזרים באוויר.

נדבקים בשחפת על ידי נשימת אוויר המכיל את חיידקי המחלה - אולם כדי להידבק צריך מגע ממושך עם חולה פעיל. ההדבקות בשחפת אינה גורמת עדיין למחלה פעילה ובשלב זה אין סימנים מיוחדים. רק חלק קטן מן הנדבקים בחיידקי השחפת מפתחים מחלת שחפת פעילה בשלב כלשהו במשך החיים.

מה גורם המחלה?

גורם המחלה הוא חיידק בעל מחזור חיים איטי המתפתח בגוף האדם אשר ניתן לזהותו בבדיקת מעבדה. החיידק מת בתוך זמן קצר בתנאי יובש ו/או בתנאי חשיפה לאור השמש.

מהם סימני המחלה?

סימני השחפת הם: חולשה, ירידה במשקל, חום והזעה בלילה. בשחפת הריאות עלולים להופיע גם שיעול, כאבים בחזה ולעיתים ליחה דמית.

מהו תבחין טוברקולין?

התבחין הנקרא גם בשם תבחין עור בשיטת "מנטו" מזהה הידבקות בחיידקי שחפת וגם חיסון קודם נגד שחפת (BCG). קשה להבחין בין תגובה לתבחין עקב חיסון, לבין תגובה עקב הידבקות בחיידקי שחפת. בשיטת "מנטו" מזריקים כמות זעירה של חומר לתוך העור באיזור האמה, כעבור 48-72 שעות תופיע תגובה אצל אנשים שנחשפו לשחפת ונדבקו בחיידקי השחפת. אצל אנשים שלא נדבקו לא תופיע תגובה. התבחין אינו גורם נזק לאדם.

מה ההבדל בין חולה שחפת לבין אדם שנדבק בחיידקי שחפת?

חולה בשחפת ריאות פעילה מפריש חיידקי שחפת. חולה כזה יקבל טיפול לריפוי המחלה. כשבועיים לאחר טיפול יעיל הוא מפסיק להוות מקור להדבקה. האדם שנדבק בחיידקי שחפת לא בהכרח יחלה במחלה: החיידקים נמצאים בגופו אך הוא אינו מדביק אנשים אחרים כי אינו חולה שחפת ריאות פעילה. אצל אדם כזה יופיע תבחין עור חיובי ולעיתים יומלץ בפניו לקבל טיפול שימנע התפתחות מחלה פעילה בעתיד.

כיצד עוברת המחלה מאדם לאדם?

המחלה מועברת כאשר שוהים זמן ממושך במחיצת אדם חולה שחפת ריאות פעילה, המפריש את החיידקים ממערכת הנשימה אל האוויר סביבו. יש לציין שהמחלה אינה עוברת בקלות מאדם לאדם כמו, למשל, מחלת השפעת והנזלת. חפצים כגון כלי אוכל, ביגוד וכלי מיטה אינם מעבירים את המחלה.

כיצד ניתן למנוע הדבקות במחלה?

שיפור איכות החיים בישראל מאז קום המדינה והתקדמות הרפואה, יחד עם הפעולות של הגורמים הממלכתיים והליגה למניעת שחפת במשך עשרות שנים, הביאו לירידה משמעותית ביותר בתחלואה בשחפת. כיום המחלה נדירה בארץ. לכן, האפשרות להידבק בה הינה נמוכה. עיקר ההדבקה - ע"י שהייה של זמן ממושך במקום, סגור בחברת חולה המפריש את החיידקים. למרות זאת לא ניתן למנוע לחלוטין את סיכון ההדבקה וזאת בשל שתי סיבות עיקריות:

  • חיידקי מחלת השחפת מופרשים ע"י החולה לאוויר.
  • ייתכן שהחולה במחלה עדיין לא יודע שהוא סובל משחפת.

במסגרת פעולות המניעה שמשרד הבריאות נוקט נערך מדי שנה מעקב אחר מצב מחלת השחפת באוכלוסיה על ידי ביצוע תבחין עור (מבחן הנקרא טוברקולין או "מנטו") לתלמידי כיתות ז'. לאור תוצאות בדיקה זו ובדיקות נוספות, ניתן למנוע התפתחות המחלה לפני הופעתה, על ידי מתן טיפול תרופתי מניעתי למשך שישה חדשים.

האם קיים חיסון נגד המחלה?

קיים חיסון נגד שחפת (BCG) שיעילותו חלקית בלבד, לכן הוא אינו בשימוש עבור הקהל הרחב בארץ.

כיצד מטפלים במחלת השחפת?

הטיפול בחולה כולל מספר סוגים של כדורי אנטיביוטיקה מיוחדת. הטיפול יעיל ביותר בתנאי שהכדורים נלקחים בצורה עקבית ובכמות המומלצת לתקופה ממושכת למשך שישה חודשים לפחות. הפסקה של לקיחת הכדורים, תגרום להופעה מחודשת של המחלה. נטילת חלק מן התרופות בלבד תגרום להתפתחות חיידקים העמידים לתרופות. לכן, יש חשיבות גדולה לקחת את כל התרופות, בכל הכמות המומלצת במשך חצי שנה או יותר.

 

כדאי לזכור!

  • בדרך כלל רק קירבה ממושכת לחולה בשחפת ריאות פעילה מחייבת בירור רפואי.
  • טיפול תרופתי מלא במשך חצי שנה לפחות - מרפא את החולה.
  • טיפול חלקי מסכן את החולה ואת סביבתו.

 

כיום מפעיל משרד הבריאות יחד עם קופות החולים תכנית ארצית כדי להבטיח קבלת טיפול יעיל בחולים במחלת השחפת. הטיפול ניתן בהשגחה ובפיקוח רפואי אישי בדרך זו מובטח סיום המחלה ונמנעת התפתחות חיידקים העמידים לתרופות.


באדיבות משרד הבריאות, המחלקה לחינוך לבריאות.