עששת

 ד"ר אהרון שיפר,

מומחה לרפואת השן ולמחלות חניכיים.

מבנה השן

בכל שן מבחינים בשני חלקים עקריים: כותרת - חלק השן הנראה, שורשי השן - נמצאים בתוך החניכיים.כותרת השן בעלת מעטה נוקשה (אמאיל) - שתכליתו להגן על השן. החומר הפנימי של השן רך יותר ונקרא דנטין. שתי שכבות אלו מסודרות מסביב ללשכת מוך השן שהוא החלל המכיל כלי דם ועצבים. השורש הוא המשכה של הכותרת, כאשר שכבת האמאיל מוחלפת על ידי שכבה דקה קל "מלט" -הצמנטום. הדנטין בשורש הוא המשכי לזה שבכותרת. במרכז השורש נמצאת תעלה שהיא המשכה של הלשכה ודרכה מגיעים העצבים וכלי הדם אל הלשכה. מנגנון האחיזה של השן כולל את השורש, מכתשית העצם, בתוכה נמצא השורש ואת הגיד (ליגמנט פריודונטלי) הקושר בין השורש לעצם.

העששת פוגעת בעיקר בכותרת ולעתים בשורש. מחלת החניכיים לעומת זאת, פוגעת במנגנון התמיכה של השן וגורמת לניתוק הקשר בין השורש לעצם, לספיגת העצם ולזיהום הצמנטום באנדוטוקסינים.

רקבון השן

הפה מלא חיידקים. האוכל, בצירוף הרוק והחיידקים יוצרים חיפוי דביק על השיניים. חיפוי זה הקרוי פלאק (Plaque) הוא הגורם המרכזי לרקבון השן. החיידקים שבפלאק מפרקים את הסוכרים שבאוכל לחומצות. החומצות הנוצרות, מכרסמות בחיפוי השן. עששת מתחילה באזורי כותרת השן המהווים את משטח הלעיסה והמכילים באופן טבעי גומות וחריצים המקלים על התיישבות הפלאק בהן. ממשטחי השן חודר הרקבון אל הדנטין ומוך השן. הרקבון שבמוך גורם לנזק לרקמות שבתעלות השן, לעצם ולרקמות תומכות השן.

תסמינים

התלונה העיקרית היא רגישות למתוק, חום וקור. עם התקדמות המחלה, מופיע כאב ובמיוחד בשכיבה. סיבת הכאב היא הלחץ שבתוך מוך השן. הכאב מקרין לעתים קרובות ללסת הנגדית, לאוזן או לצוואר. כאשר יש מספר מוקדי עששת, קשה לאתר את השן הגורמת לכאבים.

טיפול

  • כאשר הנזק הוא באמאיל בלבד הטיפול תכליתו למנוע היווצרות חורים על ידי ביצוע סתימה פשוטה.
  • כאשר החור עמוק יותר וגורם לחשיפת העצבים שבמוך השן יש צורך בטיפול שורש.

טיפול מונע

הטיפול החשוב ביותר בעששת הוא הטיפול המונע:

  • הברשת שיניים. רצוי שתעשה לפחות פעמיים ביום. תכלית ההברשה היא סילוק הפלאק הנוצר על פני שטחי הלעיסה.הרחקת הפלאק מסלקת את החיידקים ומונעת את פעילותן ההרסנית. בפעולת ההברשה יש לכלול גם את החניכיים.
  • שימוש בחוט דנטלי (Floss), קסמי שיניים ומברשת בין-שינית. תכליתם, הרחקת שאריות המזון המצטברות ברווחים שבין השיניים.
  • פלואורידים. הפלואוריד דרוש לחיזוק האמאיל שבכותרת השן והקטנת חשיפתה לפעולת הפלאק. תוספת הפלואוריד מושגת על ידי הוספתו למשחות שיניים, מי פה או תוספת למי השתיה (משתנה מאזור לאזור). ניתן להוסיף פלואוריד על ידי טיפות וכדורים באזורים בהם אין הוספת פלאוריד למים.
  • איטום חריצים. הכוונה לציפוי משטחי הלעיסה של השיניים בחומרים פלסטיים המונעים הדברות המזון ופעילות החומרים שבו. התהליך פשוט יחסית ומתאים בעיקר לילדים.