ויטמינים והמערכת החיסונית

 ד"ר רות קרייצר-רביב,

 דוקטור לנטורופתיה ומוסמכת לפיזיולוגיה ודיאטה רפואית

ילד בן 10 וקשיש בן 80 נדבקים בנגיף הצטננות, באותו זמן ובאותו מקום. הילד יהיה חולה יום יומיים ועד מהרה ישוב לבית הספר. הקשיש לעומתו, עלול לשכב במיטה ימים אחדים ולהחלים לאט מאוד. מדוע? התשובה טמונה במערכת החיסונית שלהם. מקובל לחשוב, כי המערכת החיסונית נחלשת עם הגיל, ולכן, ככל שמתבגרים ומזדקנים, חשופים יותר לזיהומים ולמחלות. והנה החדשות הטובות: לאחרונה מבשרים המחקרים - לאו דווקא. אין הכרח שהמערכת החיסונית תיחלש עם הגיל. אפשר לחזקה, ואפילו למנוע את היחלשותה במידה לא קטנה. את המלאכה יעשו כמה גורמים מזוניים, ויטמינים ומינרלים שיש בכוחם לבלום את התהליך. קוראים להם נוגדי-חמצון.

הרדיקלים החופשיים

מלים אחדות על החמצון בגוף: תהליכים מסוימים שעוברים עלינו - זיהום סביבתי, עישון, שיזוף וכדומה - גורמים להיווצרות של חומרים מסוכנים בגוף, שנקראים "רדיקלים חופשיים". פגיעתם רבה: הם הורסים תאים ומחישים את תהליכי ההזדקנות, פוגעים בקרומי התאים ומגבירים סכנה של זיהומים ושל מחלות כרונית (לב, בטן). בכך שהם פוגעים בגרעין התא, הם מביאים לשינוי תורשתי, התאים משתנים ונחלקים לתאים שונים מהמקור, וזהו תהליך הסרטן. עובדה שאינה ידועה לרבים היא, כי מחלות זיהומיות שנגרמות מפגיעה חמצונית של ה"רדיקלים החופשיים", הן הגורם הרביעי בהיקפו למקרי מוות אצל קשישים, גורם קובע מאוד בגיל המבוגר.

מי שעומד כנגד "הרדיקלים החופשיים" ומנטרל אותם הם, בראש וראשונה, ויטמין C, ויטמין E, בתא-קארוטן (ויטמין A במהדורה הצמחית שלו) וכן המינרלים אבץ וסלניום.

לאחרונה פורסמו ממצאים של מחקר שמוגדר כ"ציון דרך". 100 גברים ונשים קנדיים, בני המעמד הבינוני, בגיל שמעל 65, השתתפו במחקר שנערך במשך שנה. 50 מהם קיבלו תוספות של סידן ומגנזיום בלבד. הקבוצה הזו חלתה במשך השנה בהצטננות, בשפעת ובמחלות זיהומיות אחרות, בשיעור קטן במחצית מבני הקבוצה השנייה, שלא קיבלו ויטמינים. יתר על כן, אלה שחלו, קצב ההחלמה שלהם היה מהיר כפליים מאשר אצל בני הקבוצה השנייה.

התוספות התזונתיות של הוויטמינים והמינרלים נוגדי החמצון שהזכרנו, מחזקות את החיסון הכללי לרוב המחלות. בעיקר חשוב הדבר לאלה שאינם חושבים על זריקות-חיסון נגד שפעת, למשל, או מגיבים חלש. מספר המחקרים שמביאים ממצאים דומים לאלה של המחקר הקנדי, גדל והולך, עד אשר אחד השבועונים הנודעים בארצות-הברית כינה זאת "מהפכת הוויטמינים נוגדי החמצון". ישנה הסכמה על כך שבתנאי התזונה ואורח החיים בימינו, יש הכרח בתוספות של גורמים מזוניים, לפי מצבו של כל אדם. כלומר, יש להוסיף ויטמינים בכמות המתאימה לאדם, כמעט בכל מצב וכמעט לכל אחד.

הויטמין הידוע

ויטמין C הוא, אולי, הידוע שבחבורת נוגדי החמצון. אט אט מתרבים הממצאים בדבר חלקו בחיזוק המערכת החיסונית ובדבר מיגוון התפקידים שהוא ממלא בגוף. הוא מסייע במאבק של הגוף הן נגד חיידקים והן נגד נגיפים (וירוסים). בינתיים אין ממצאים חד-כיוונים וחותכים לגמרי, שקושרים מינון גדול של ויטמין זה אל ריפוי או מניעה של סרטן, אך רבים הם המומחים שמאמינים כי קשר כזה יימצא בהמשך המחקרים. נראה שהשפעתו של ויטמין C גדולה יותר כאשר הוא משולב בנוגדי החמצון האחרים - ויטמין E, בתא-קארוטן והמינרלים אבץ וסלניום. שאלת המינון היא אינדיווידואלית ורבים הם האנשים שזקוקים למינון גבוה יותר מאשר הקצובה היומית המומלצת. למשל, אדם שמעשן, מאבד מגופו כמות ניכרת של ויטמינים C ו-E. כך גם אדם מזדקן, שכושר הספיגה של ויטמינים בגופו חלש, וכן אדם לאחר ניתוח או מחלה, או אדם שעובד בתנאי מתח גבוה. אלה ואחרים זקוקים לתוספות גדולות של ויטמינים.

הויטמין המסקרן

אחד מנוגדי החמצון המסקרנים ביותר הוא בתא - קארוטן. מחקרים בבעלי חיים גילו, כי מזון מועשר בבתא-קארוטן חיזק בגופם תאי חיסון מסוימים, שממלאים תפקיד חשוב במניעת הגידול של תאים סרטניים. מחקר שפורסם לאחרונה מגלה, כי לבתא-קארוטן יש השפעה חיובית על תאי חיסון מסוימים אצל אנשים שנושאים נגיפי איידס. במחקר זה, 21 נשאי איידס קיבלו 180 מ"ג בתא - קארוטן בכל יום, במשך 4 שבועות, דבר שחיזק את פעילותם של תאי החיסון מסוג T. כאשר הם קיבלו גלולות-סרק שנראו כמו בתא-קארוטן, פעילותם של תאים אלה פחתה. אולם עורכי המחקר, שנערך באוניברסיטת אורגון בארצות - הברית, מתייחסים לתוצאות בזהירות מובנת, עד שיתקבלו ממצאים ממחקרים נוספים. כדי לקבל 30 מ"ג בתא-קארוטן ביום מהמזון הרגיל, יש לצרוך לפחות 1 ספל של תפוחי אדמה מתוקים מבושלים, או 3 גזרים, או 23 (!) ספלים של ברוקולי מבושל. מקורות אחרים לבתא -קארוטן הם ירקות ירוקי עלים, תירס, כבד, חלב, מיץ-עגבניות ועוד. מאחר שהמומחים קובעים, כי יש ליטול בתא-קארוטן בכמות גדולה פי 4-3 מהקצובה היומית המומלצת, רצוי להיוועץ באיש-מקצוע מוסמך לגבי המינון האישי (בטבליות), צורת הנטילה ועיתויה.

ויטמין הנעורים

הוויטמין השלישי בחבורת נוגדי החמצון הוא ויטמין E, שלעיתים מכנים אותו "ויטמין הנעורים". בין תפקידיו של הוויטמין אפשר למנות את אחזקתן התקינה של מעטפות התאים בגוף, כולל העור. אצל מבוגרים הוא תורם לחיזוקם של תאי הדם האדומים.

אנשים מבוגרים אינם סובלים, בדרך-כלל, מחסר בוויטמין זה ואף-על-פי-כן מייחסים לו חשיבות גדלה והולכת, עקב ממצאים המעידים על תפקידו בחיזוק המערכת החיסונית. ידוע, כי רכיבים כימיים אחדים בוויטמין E יש בהם כדי לתת הגנה מפני חמצון. יש ממצאים על כושרו להגן מפני זיהום סביבתי חיצוני, כגון זיהום אוויר וכו'. מקורות טובים לוויטמין E הם שמנים צמחיים, אגוזים, ושמני כבד הדגים.

ממצאים חדשים מראים, כי לוויטמין E יש תפקיד חיוני במניעת הסתיידות העורקים, או נכון יותר, במניעת היווצרות הפקק הקטלני שחוסם את צינורות הדם. פירוש הדבר הוא שהוויטמין מונע דלקת וסתימת עורקים לפעמים גם כשרמת הכולסטרול גבוהה והסתיידות העורקים קיימת.

מחזירים את הכושר

בכך לא תמה רשימת הוויטמינים והמינרלים נוגדי החמצון. יש כבר הוכחות לכך שוויטמין B6 תורם רבות לתגובה החיסונית של הגוף. ידוע על ניסוי שבו ניתן לאנשים מבוגרים ובריאים תפריט דל בוויטמין הזה, עד למטה מהדרוש. עד-מהרה התבטא החסר בהיחלשות המערכת החיסונית, וזו שבה לתיקנה כאשר החזירו לתפריט את הוויטמין בכמות הנאותה. מסתבר כי הקצובה היומית המומלצת של ויטמין B6, שהיא 2 מ"ג ליום, אינה מספקת. בניסוי הנזכר לעיל, המינון שהוכח כיעיל היה 3 מ"ג ליום. אין בכל הדברים האלה כדי לומר, שהתוספות התזונתיות שהזכרתי עושות "סופרמנים", אולם הן לפחות מחזירות, אצל מבוגרים, את הכושר החיסוני לרמה שבה היה כמה שנים קודם לכן. כל זה אינו פוטר את האדם מלאכול נכון.

השאלה שאני נשאלת תכופות היא, אם ברזל ואבץ משפיעים על המערכת החיסונית. התשובה היא חיובית. אנמיה שנגרמת עקב חסר בברזל, מפחיתה את הכושר החיסוני ומגדילה את החשיפה לזיהומים. אולם אין עדיין הוכחות לכך שתוספות של ברזל יש בהן כדי לחזק את התגובה החיסונית - אך הן משלימות את החסר. אשר לאבץ, חשיבותו בכך שהוא חיוני לשם תפקוד תקין של ההורמון תימוס, הדרוש לייצורם של תאי חיסון T אצל מבוגרים. הניסיון מראה, כי אצל ילדים ואצל נשים בגיל הפוריות, חסר באבץ מדכא את המערכת החיסונית ותוספת של אבץ משפרת את מצבה. ידוע גם, כי אצל נערות שסובלות מבולימיה או מאנורקסיה נרבוזה, יש חסר באבץ. הדעה הרווחת כיום היא, כי יש לצרוך אבץ פי שניים מהקצובה היומית המומלצת. אולם עלי להזהיר: נטילת אבץ במינון גבוה, עד כדי 300 מ"ג ליום, חייבת להיעשות תחת השגחה.

להיזהר בשומנים

כדי להשלים את התמונה, יש להוסיף את השומנים כגורם שקשור, לשלילה, במערכת החיסונית. כששיעור השומנים הוא 35-45 אחוז מתוך סך כל הקלוריות בתפריט היומי, כפי שמקובל על רבים במערב, זהו מתכון ודאי לפגיעה בכושר החיסוני.

הצריכה האופטימלית של נוגדי החמצון היא שאלה שעדיין נחקרת בקדחתנות, בעיקר בארצות-הברית. ברור כי אנשים רבים אינם מקבלים בתפריטם הרגיל את הכמות הדרושה להם של נוגדי החמצון הנזכרים לעיל, ובעיקר ויטמין E, שקשה לקבל ממנו את הכמות הנאותה בתפריט רגיל.

בסופו של דבר, שינוי גדול באורח החיים ובתפריט הוא הפתרון המועדף, אך מאחר שהדבר אינו מעשי אצל אנשים רבים, הדרך האחרת היא נטילה של תוספות תזונתיות מאלו שהזכרנו, בגלולות או בכמוסות, על בסיס של קביעה אישית, כל אחד לפי צרכיו. ואם מדובר בהקטנת קצב ההזדקנות הפיסיולוגית, הקטנת התמותה והעלאת הגיל הכרונולוגי, הרי שלוויטמינים יש בכך תפקיד מרכזי.