איך להשמין מאמונות

טפלות ומטעויות?

 ד"ר רות קרייצר-רביב,

 דוקטור לנטורופתיה ומוסמכת לפיזיולוגיה ודיאטה רפואית

"מיץ אשכוליות מוריד משקל"

"אני שותה בכל בוקר כוס מיץ אשכוליות. זה שורף קלוריות וטוב לעיכול".

אחד מכל שניים הפונים אלי לייעוץ תזונתי משמיע הצהרה זו. אך צר לי לאכזב את כל החושבים כמותו. זוהי אמונה טפלה, ואחת הדרכים הבדוקות להעלאה במשקל.

מדוע?

כאשר אנו סוחטים פרי, נשארים הסיבים החשובים לגוף במסחטה, הוויטמינים שבפרי נחשפים לאוויר ובחלקם נהרסים, ובכוס נשארים מים, חומצות ושבע כפיות סוכר!

המסקנה: את הפרי רצוי לאכול ולא לשתות. כשאנו אוכלים חצי אשכולית בבוקר (וזה מומלץ), אנו צורכים את הסיבים החשובים לגוף וקולטים את הוויטמינים והמינרלים. האכילה מאפשרת ספיגה איטית של הסוכר, בעוד שהשתייה מעלה במהירות את רמת הסוכר בדם, ועודף הסוכר שאינו נעכל - הופך מייד לשומן.

"טוב להתחיל הרזיה - בדיאטת מחץ"

שמעתי אנשים האומרים, שכדי להתחיל בדיאטה להרזיה, צריך לפתוח ב"דיאטת מחץ" ואז משיגים תוצאות מיידיות. אמנם משיגים תוצאות, אבל המחיר יקר - בהרס הבריאות. מקובל לחשוב, בטעות, שבדיאטה יש להקטין ראשית דבר את הפחמימות שבמזון ולהתמקד בחלבונים, או לדבוק במזון מסוג אחד. כל השיטות הללו גורמות ליציאת נוזלים רבה מהגוף. המשקל אכן יורד, אך עם הנוזלים מאבד הגוף ויטמינים ומינרלים חיוניים וגם חלבונים. ודבר זה מסוכן. השומן, שאותו אנו רוצים להוריד, אינו עוזב את הגוף ב"דיאטת המחץ".

בכל דיאטה מאבדים קודם כל נוזלים ואחרי זמן מה גם שומנים. כדי לאבד גם שומן, חייבים לנקוט דיאטה מאוזנת, שתאפשר ירידה איטית במשקל ותיתן לגוף להסתגל בהדרגה למצב חדש. לכן, אלה הנוקטים את דיאטות-הפלא האופנתיות, מתייאשים כשהם מגלים שהירידה במשקל נפסקה בתום שלב יציאת הנוזלים. הם מתייאשים, מתחילים לאכול מחדש, עולים למשקל גבוה יותר משהיה קודם לכן, מגלים דיאטת-פלא חדשה והתהליך חוזר על עצמו. בכך יש גם סכנה של פגיעה בתפקוד של בלוטת המגן, הממונה על ויסותו של חילוף החומרים בגוף.

"פעילות גופנית באה במקום דיאטה"

יש הטוענים, שפעילות גופנית אינה חשובה, ולעומתם יש הטוענים שאם עושים פעילות גופנית רבה - אפשר לאכול ללא הגבלה, כי הפעילות שורפת קלוריות רבות. אלה ואלה טועים. הפעילות הגופנית (כחצי שעה ביום של התעמלות, הליכה מהירה, רכיבה על אופניים, שחייה וכו') חייבת להוות חלק בלתי נפרד מכל דיאטה מאוזנת ונכונה. הפעילות עצמה שורפת פחות קלוריות ממה שמקובל לחשוב אבל היא מסייעת לקיומה של רמת חילוף חומרים תקינה ומעכבת את הגוף מלהסתגל לכמות הקלוריות המופחתת של הדיאטה המוצעת. הפעילות הגופנית מווסתת את מנגנון התיאבון, משקיטה רעב, משפרת את ההרגשה, מפעילה את הלב, את הריאות ואת מחזור הדם. ידוע שפעילות גופנית מורידה לחץ דם, מקטינה רמות של סוכר וכולסטרול בדם ועוד. והסך הכל הזה פירושו - בריאות תקינה יותר.

"ויתור על ארוחת בוקר - חוסך קלוריות"

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא שכדאי לוותר על ארוחת בוקר, כי בכך מקטינים את כמות האוכל שאוכלים במשך היום. נוהג זה פסול מעיקרו, גם במשטר הרזיה. במשך הלילה נעכל המזון של היום הקודם ויורדת רמת הסוכר בדם. דווקא בשעות היום הראשונות זקוק האדם לאנרגיה רבה ולרמת סוכר בדם שתספק זאת. המוותרים על ארוחת בוקר מוסיפים חטא על פשע. הם שותים קפה למכביר, במקום לאכול, לעיתים גם מעשנים, במשך היום "חוטפים" מפה ומשם, מגיעים בערב לביתם עייפים, רעבים ועצבניים (מחוסר מזון), מתנפלים על ארוחת ערב דשנה מדי ואחר כך נרדמים מול הטלוויזיה. המתח והעצבנות נובעים מרעב, מירידת הסוכר בדם וממחסור בוויטמינים. אם מסתפקים בארוחה דשנה אחת ביום לא יורדים יותר במשקל מאשר אם מחלקים את המזון למספר ארוחות ביום. החלוקה מבטיחה שובע במשך היממה, רמת סוכר קבועה בדם, ספיגה איטית וקבועה של מזון, ומניעת תופעות של מתח וחרדה. בדרך כלל הירידה במשקל בדרך זו טובה יותר, הדיאטה לא נמאסת ואפשר להמשיכה עד לנקודת הסיום הרצויה.

"הלחם משמין"

"כשאני מתחיל בדיאטה, קודם כל אני מפסיק לאכול לחם!" אומרים לי אנשים רבים. "ומה אתם אוכלים?" אני שואלת. "סטייקים!" הם עונים. רבים אינם יודעים שאומצה עסיסית מכילה כ-400 קלוריות ומעלה, בעוד שבפרוסת לחם יש 70 קלוריות בלבד. כלומר, אומצה אחת שקולה, מבחינה קלורית, ל-6 פרוסות לחם!

הלחם חשוב לגופנו כמקור לפחמימות מורכבות, ואם מדובר בלחם חי או שחור - הרי הוא מכיל גם סיבים חיוניים. לכן אין לוותר על הלחם. אני יודעת שאנשים רבים לא יוותרו על הסטייק, אך כדאי להמעיט בו ולזכור, שעדיף לאכול דגים על פני בשר, ועדיף לאכול בשר הודו או עוף (שיש בהם פחות שומנים רוויים, המזיקים לגוף) מאשר בשר בקר או בשר "לבן". עם זאת, מאחר שאינני גורסת דיאטה שיש בה רעב או סיגוף, מותר מפעם לפעם לחטוא גם במשהו "אסור", כשבידינו השליטה והבקרה לתקן את ה"מעוות" ביום המחרת.

אשר ללחם - כמה לאכול? הדבר תלוי במשקל הגוף ובנתונים האחרים, והתשובה היא אינדיווידואלית בכל מקרה. אגב, אין הבדל אם הלחם טרי או קלוי. לחם קלוי אינו "דיאטטי" יותר. השינוי היחיד שחל בו בעת הקלייה הוא אידוי הנוזלים שבו.

"לא חשוב קצב האכילה"

כשאמא הורתה לנו "לאכול לאט!" - ידעה את אשר אמרה, ומי שטוען שאין הבדל בין אכילה איטית למהירה, אכן טועה. לעיסה איטית של המזון מאפשרת ספיגה איטית ורצופה של המזון ובקרה טובה יותר של ויסות התיאבון שבמוח. באכילה איטית אוכלים פחות מזון מאשר באכילה מהירה. מי שאוכל מהר, אוכל גם יותר והוא ממשיך לחוש ברעב, כי תחושת השובע באה כ-20 דקות לאחר האוכל.

"חשוב לאכול הרבה חלבון"

"חשוב לאכול הרבה חלבונים, אפילו על חשבון המזונות האחרים". גם הצהרה נפוצה זו בטעות יסודה. החלבון, מכל מקור שהוא - בשר, חלב ומוצריו וכו' - מכיל 4 קלוריות לכל גרם, כמו הפחמימות, בעוד שבשומנים יש 9 קלוריות לגרם. מאחר שעודף קלוריות הופך כאמור לשומן, הרי אכילת בשר (כמקור לחלבון) במידה מרובה מהדרוש, לא רק גורמת לעלייה במשקל, היא גם מגדילה את כמות השומן הנאגר בגוף, מפני שבשר מכיל הרבה שומן (יחסית, כמובן, לסוגיו, כפי שצוין לעיל). ככל שהבשר שמן יותר, כן גדול יותר מספר הקלוריות שבו.

אנשים רבים מאמינים, שהחלבון הוא המרכיב התזונתי החשוב ביותר לגוף. נכון אמנם שהחלבון דרוש לבניית התאים והרקמות השונות, אבל הוא אינו היחיד בחשיבותו לתפקוד הגוף. גם לשומנים, לפחמימות, לוויטמינים, למינרלים ולנוזלים, לכל אחד מהם תפקידים חיוניים ואסור לוותר אף לא על אחד מהם. לכן, הפתרון הוא בדיאטה המאוזנת, שיש בה פרופורציות נכונות בין כל המרכיבים. וממילא, כל דיאטה המעדיפה גורם אחד ומונעת מהגוף את הגורמים האחרים, היא פסולה ומזיקה.

"אסור לאכול לפני השינה"

אנשים רבים נוהגים לאכול את הארוחה האחרונה בחמש בערב. מדוע? "מפני שאכילה לפני השינה מזיקה", הם אומרים - וטועים. חשוב מהו סך כל הקלוריות שאדם מקבל במשך היום, וככל שהסך הכל נחלק למספר ארוחות הרי זה משובח.

מומלץ לא ללכת לישון עם בטן מקרקרת, כי אז תהיה השינה טרופה ולמחרת יהיה האדם עייף. ארוחה קלה לפני השינה, העשירה בפחמימות ובטריפטופן (הנמצא בחלבונים), מצמצמת ערנות וחוסר מנוחה ומסייעת לשינה עמוקה יותר.

"צריך לאכול 'איך שבא'"

אנשים רבים נוהגים לאכול בעמידה. "כך זה יותר מהר", הם אומרים. בעיית הרגלי האכילה חשובה לא פחות מהרכב המזון וכמותו. הזכרנו את האכילה האיטית. חשוב גם לאכול במקום קבוע בבית. אם אין לך מה לעשות במטבח - אל תסתובב שם, כי אז תבוא פחות במגע עם אוכל. אל תצא לקניות "על קיבה ריקה". החנויות קורצות ומפתות במאכלים ובחטיפים, וקשה לא להתפתות להם כאשר רעבים. צא לקניות עם רשימת קניות מוכנה מראש. סיימת לאכול - עזוב את השולחן. את הירקות מוטב לאכול בראשית הארוחה, כי הם מקהים את תחושת הרעב ותכולת הקלוריות שלהם נמוכה. טוב להתחיל ארוחה במרק חם. החום מחייב גמיעה איטית.

"תפוח עץ חמוץ לא משמין"

בניגוד לדעה הרווחת, תפוח עץ מתוק ותפוח עץ חמוץ מכילים אותה כמות קלוריות, אלא שבתפוח החמוץ, החמיצות "מכסה" על המתיקות. מכל בחינה תזונתית אחרת, שניהם זהים, ולכן תפוח עץ חמצמץ אינו דיאטטי יותר מאשר תפוח עץ מתוק.

"חמאה משמינה יותר ממרגרינה"

לא נכון. בשתיהן יש אותו מספר קלוריות ליחידת משקל. ההבדל הוא בזה, שחמאה מקורה מן החי ולכן היא מכילה שומנים וכולסטרול. לעומת זאת, המרגרינה מכילה אמנם גם היא שומנים רוויים (מסוג טראנס) עקב התהליך התעשייתי, אבל אין בה כולסטרול.

"אסור לשתות בזמן האוכל"

אמונה זו שייכת לאזהרות הסבתא. האמת היא שמותר לשתות בזמן האוכל, לפני האוכל (רצוי מאוד) ואחרי האוכל, גם אחרי פירות, גם בחורף. בתנאי ארצנו צריך לשתות הרבה, כ-12-15 כוסות נוזלים ליום.

"בשר אדום אינו בריא"

פעם אכן חשבו כך, אלא שלאור מחקרים נוספים מתברר שבשר אדום מכיל ויטמינים ומינרלים חשובים ואם הוא רזה הוא תורם פחות קלוריות ושומנים מאשר דגים שמנים או עוף שמן.

"כשאוכלים בעמידה הרגליים משמינות"

כך אמרה הסבתא. היה לה רצון טוב אבל ידע מועט בפיזיולוגיה. האוכל מגיע לקיבה, לא לרגליים. רצוי לאכול בישיבה, כדי שהאכילה תהיה מתונה, מבוקרת ולא זללנית.

"רוצה לרזות? אכול הרבה ירקות ופירות!"

זו חצי אמת. הרבה ירקות כן, פירות ללא הגבלה - לא! מהטעם הפשוט שפירות מכילים סוכר. לכן בכל דיאטה ההמלצה היא לאכול 2-3 מנות פרי ליום. אגב המושג "הרבה" הוא יחסי. הכוונה - לא להשתולל ובוודאי לא להוסיף לסלט הבריא רטבים משמינים.

"בקיץ מרזים ובחורף משמינים"

לא נכון. מה שנכון הוא, שבקיץ הרצון לרזות חזק יותר משום שמראה הגוף על שפת הים או הבריכה מדרבן להורדה במשקל. מאידך גיסא, הקיץ הוא עונת הפירות וכפי שציינו לעיל יש בהם סוכר ומי שזולל אותם ללא הגבלה יעלה במשקל.

"סוכר אסור אבל דבש מותר"

צר לי אבל אין הבדל. יותר מזה, בכפית דבש יש אפילו יותר קלוריות מאשר בכפית סוכר. הטענה שבדבש יש ויטמינים היא נכונה בערבון מוגבל מאוד. כמות הוויטמינים היא לא משמעותית לעומת מה שדרוש לגוף.

"למי שסובל מכולסטרול אסור לאכול ביצים"

גם בנושא זה נצברו ניסיון וממצאי מחקר המפריכים את מה שחשבו בעבר. ביצה היא המזון החלבוני המרוכז והיעיל ביותר. הסכנה לרמת כולסטרול גבוה היא יותר מהשומנים שבמזון מאשר מהכולסטרול שבו. בדיאטות מתאימות מותר לאכול אפילו 3 ביצים בשבוע.