דיאטה ותזונה

 ד"ר רות קרייצר-רביב,

 דוקטור לנטורופתיה ומוסמכת לפיזיולוגיה ודיאטה רפואית

השמנה - מחלת המאה

השמנת-יתר היא מחלה מטאבולית ונחשבת למחלת המאה של העולם המערבי. היא גורמת למחלות קשות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. אדם משמין כתוצאה מהצטברות שומן בתאי השומן כאשר האנרגיה הנכנסת לגוף במזון גדולה מזו היוצאת בפעילות והעודף הופך לשומן.

מצבי לחץ ודיאטה

מרבים בימינו לדבר על מצבי מתח אופייניים לחיי התחרות והלחץ שבהם נתון האדם המודרני. מסתבר, שהשפע הביא לו לא רק ברכה. מצבי מתח אלה, בשמם המדעי "מצבי דחק", Stress בלעז, מרוקנים את המאגרים של ויטמינים ומינרלים שונים בגוף. חוקרים ניסו לערוך רשימה של אירועים שגורמים לדחק רגשי, ודירגו את האירועים האלה לפי חומרת השפעתם על בני אדם. בראש הרשימה נמצא מוות של בן זוג - 100 נקודות. אחריו גירושין - 75 נקודות, מאסר - 63 נקודות, פיטורין - 47 נקודות, בעיות מיניות - 39 נקודות, ועוד. גם אירועים חיוביים מכניסים אנשים ללחץ. למשל, נישואין - 50 נקודות, היריון 40- נקודות, לידה במשפחה - 39 נקודות, וכו'. כל המקרים האלה גורמים לשינוי בתחושת הרווחה והיציבות, משום שיש בהם שינוי קיצוני של מצב קיים, ואם המקרה הוא שלילי, יש בו גם איום על מצב קיים. הגוף מגיב ביצירת מערך התגוננות שיש לו ביטויים פיסיים ולא רק נפשיים. חוץ מביטויים נראים לעין כמו הזעה, מתח שרירי, הגברת הדופק ועוד, נוצרים בגוף תהליכים הורמונליים שדורשים ויטמינים ומינרלים בכמות גדולה מהרגיל.

ברוב המקרים, מצבי הדחק (כולל מחלות, ניתוח, זיהום סביבתי ועוד), משפיעים על הרגלי האכילה של בני האדם. חלקם מגיב באבדן תיאבון ולעומתם יש שריצתם אל המקרר הופכת לכפייתית. במצבי דחק נצרכים כל שלושת אבות המזון - פחמימות, סוכרים וחלבונים - במידה גדולה מהרגיל, בייחוד אם מדובר בדחק גופני. במצבים אלה חשובה רמת הנוזלים בגוף. הנוזלים אוצרים את הנתרן (המלח) אולם בתהליך זה הכליות מאבדות אשלגן. לכן חשוב שהגוף יקבל תוספות של מינרל חיוני זה. בזמן דחק הגוף מאבד הרבה סידן שעל תועלתו אין חולקים. החסר נלקח מהעצמות ובזה כידוע טמונה סכנה גדולה, בעיקר לאנשים ולנשים מבוגרים. אנשים רבים במצבי דחק לוקים בשלשולים, בשיבושי עיכול ובהפרעות אחרות שקשורות בתזונה. כל המצבים האלה עלולים ליצור חסר בוויטמין או במינרל זה או אחר. הידע שלנו בנושאים אלה גדל והולך עם המחקר ועם הניסיון שנרכש בעבודה מעשית עם אנשים שנתונים בדחק רגשי או גופני. ככל שמתרבה הידע, כן מתברר, כי התפריט הרגיל אינו יכול להספיק כדי לאפשר לגוף לשוב אל מצב מאוזן כמו שהיה לפני האירוע. אולם התוספות, הבחירה בגורם המזוני הנכון וקביעת המינון המתאים, הם עניין אינדיווידואלי לחלוטין ואי אפשר לתת בזה עצות טובות לכל. כל אדם וצרכיו, כל אדם ותגובותיו, כל אדם והפתרון המתאים לו אישית. ככל שמתברר יותר שאפשר להשתמש בוויטמינים, במינרלים ובתוספות תזונתיות אחרות כגורמים מסייעים הן למניעת מחלות והן לריפוין, כן צריך להיות ברור שהמינון חייב להיות מדויק ולהיקבע בצורה ייחודית לאדם על-ידי דיאטן שהתמחה בנושא זה. בעידן שבו אנו חיים, עם כל החשיבות שיש לתפריט מזוני נכון ומאוזן, יש לראות בתוספות התזונתיות של ויטמינים ומינרלים חלק בלתי נפרד ממשטר מזוני שיבטיח, ככל שניתן, בריאות ורווחה. מחלות שנות האלפיים יהיו שונות מאלה הידועות לנו כיום, ואשר עם רובן מצליחה הרפואה המודרנית להתמודד. ככל שרמת החיים תעלה ועמה יגברו המתח, התחרות וההשפעות האקולוגיות, יגברו מחלות כעצבנות, עייפות, חוסר שינה וחוסר ריכוז. כבר היום מחפשים פתרונות לתופעות אלה, והפתרונות המסתמנים הם בכיוון של נטילת אנזימים, חומצות אמיניות, חומרים צמחיים אנרגטיים, ויטמינים ומינרלי

הורדת משקל

תאי השומן מרגע שנוצרו הם נצחיים והשומן שבהם הוא שמעלה את משקל הגוף. כל 1 ק"ג שומן נוסף מעלה את משקל הגוף ב-1.3 ק"ג, המורכבים מ-1 ק"ג שומן ו-0.3 ק"ג רקמה שאינה שומן. כדי לרדת במשקל 1 ק"ג בשבוע, צריך להפחית במזון 1000 קלוריות ליום (7000 קלוריות בשבוע). אדם ה"שורף", באופן נורמלי בפעילותו, 2000 קלוריות ליום וחי על דיאטה של 1000 קלוריות ליום, אכן ירד במשקל 1 ק"ג בשבוע. כלומר ירד 1 ק"ג בשבוע. אולם הגוף מתרגל לפחות מזון וחילוף החומרים יורד. לכן, הגוף יצטרך פחות מזון לצורך הפעילות היום-יומית הרגילה, כאילו הוא לומד לנצל את המזון טוב יותר, והירידה במשקל עלולה להיבלם. פעילות גופנית מסייעת בהמשך הירידה. מכאן, שירידה דראסטית במשקל, בדיאטות "מחץ", רק מזיקה ומקלקלת את מנגנוני הגוף ואז האדם נמצא תמיד בתהליך של השמנה לאחר הרזיה. יש לדעת, כי על כל עליה של 1% שומן בגוף, גדל הסיכון לתמותה ממחלות ב-1%. אם משקל הגוף עולה ב- 10% מעל המשקל התקין, עדיין אין האדם נחשב חולה. במקרים רבים, זוהי בעיה אסתטית. אבל היא מחייבת התייחסות, כי קל יותר לרדת 5-10 מאשר 40 ק"ג. לכן צריך להתחיל לשמור על המשקל כשמתגלים הסימנים הראשונים של משקל - יתר.

בעיות בהשמנה

הבעיות מתחילות כאשר מגיעים ל-20% משקל-יתר. מתחילים לחוש ברע, הרגשת כבדות, קשה לעיתים לבצע פעולות פשוטות, לעיתים חשים בדיכאון, נראים רע, נתקפים במחלות, או שנמצאים "בדרך אל" מחלות מטאבוליות רציניות. עם ההשמנה גובר חוסר הביטחון. מתחילים להתיאש מחזרה למשקל תקין ואז נוהים אחר פרסומות הפלא המבטיחות במקרים רבים הבטחות סרק.

משקל-יתר של 30%-40% גורם למחלות עם סיכון רב כגון סוכרת, יתר-לחץ-דם, סרטן, שומנים בדם, טרשת עורקים, מחלות אשר מתחילות אפילו ב-20%  של משקל-יתר. כל 1 ק"ג של משקל-יתר מקצר את תוחלת החיים ב-1 שנה (זהו נתון סטטיסטי, כמובן), וככל שמשמינים יותר כן יורדת איכות החיים. קצב הירידה הרצוי הוא 1% עד% 1.5 ממשקל הגוף - בשבוע.

השמנה ותורשה

הסיבה להשמנה היא, בדרך כלל, תורשתית. 80% מהילדים ששני הוריהם שמנים יהיו שמנים גם הם. 40%-50% שאחד מהוריהם שמן, בייחוד האם, יהיו שמנים גם הם. תאי השומן שהזכרנו נוצרים בגוף בגילי הגדילה הנמרצת. דהיינו - בגיל עד שנתיים, בגיל הילדות, בגיל ההתבגרות ולעיתים גם בחודשי ההיריון האחרונים (לגבי העובר, כמובן). תאי השומן מרגע שנוצרו לא יתבטלו לעולם. ההשמנה מנציחה את עצמה אם לא מפסיקים אותה בגיל הילדות או ההתבגרות. תא שומן ריק גודלו 0.4 מיקרוגרם ואילו תא שומן מלא גודלו 0.8-1.2 מיקרוגרם. כלומר פי 2 עד 3. גם מספר תאי השומן גדל, עם ההשמנה, לפחות פי 5. כך שכאשר משמינים גם מוסיפים תאי שומן וגם מגדילים את נפחם.

תאי אגס ותפוח

ישנם שני סוגים של תאי שומן: תאי אגס ותאי תפוח.

תאי אגס נמצאים בעיקר אצל נשים - בירכיים, בישבן, ברגליים, והם פחות מסוכנים לבריאות. תאי תפוח נמצאים בעיקר אצל גברים (ולעיתים גם אצל נשים), והם מרוכזים בבטן העליונה. תאים אלה מסוכנים לבריאות, לאיכות החיים ולתוחלת החיים. לכן, על גברים בעלי כרס לחשוב ברצינות על דיאטה גם אם משקלם היחסי נמוך משל הנשים. השמנה בחלק העליון של הגוף אינה בעיה של אסתטיקה אלא סיכון בריאותי ממדרגה ראשונה. זוהי מחלה מטאבולית שתופעותיה הן יתר - כולסטרול, יתר - סוכרת, יתר-לחץ-דם, יתר-שומנים בדם וטרשת עורקים.

עם הגורמים הקטלניים לבריאותנו נמנים: השמנת פלג הגוף העליון, סוכרת מטיפוס 2, יתר-לחץ-דם, רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם משולבת ברמה נמוכה של הכולסטרול ה"טוב" HDL. כל אחד מ"הרביעייה הקטלנית" הזו מסוכן משום שכל גורם מכפיל את הסיכון של קודמו, וכולם תלויים, בראש וראשונה, בהעלאת רמת האינסולין בדם ויצירת מצב של היפר-אינסולינמיה (רמת אינסולין גבוהה מהרגיל).

אמביציה של צעירים

כאשר אדם שמן מצליח לרדת במשקל, תאי השומן שלו מתרוקנים אך לא מתבטלים. ברגע שלא יעמוד בפיתוי ויחזור לאכילה מוגברת, יתמלאו תאי השומן במהירות והאדם לא זו בלבד שישוב למשקלו הקודם, אלא אף יעלה מעבר לכך. מכאן, שהבעיה העיקרית של הסובל מעודף משקל אינה רק להגיע למשקל תקין, אלא להתמיד בו. את זאת ניתן להשיג רק על-ידי הדיאטה המתאימה ועל-ידי שינוי בהרגלי האכילה.

הבעיה קשה יותר אצל ילדים צעירים ושמנים, הנאלצים להתמודד בכל מה שמשתמע מגוף שמן. במקום ליהנות מחייהם ולפתח חיי חברה, הם מסתגרים בבית. הם רואים במקרר את הפתרון לתסכוליהם. רבים מהם אומללים וסובלים מבדידות חברתית. זהו השלב המתאים ביותר לעשיית דיאטה. הורים נבונים חייבים לדאוג לעתיד ילדיהם על-ידי הקדמת הטיפול בהשמנה ולא להמתין עד שהצעירים ייהפכו למבוגרים שמנים וחולים. שיעור ההצלחה בהורדת משקל בקרב בני הנעורים גבוה בהרבה מזה של המבוגרים. הצעירים מגלים, בדרך כלל, אמביציה ומוכנים להתמודד עם ההנחיות הניתנות להם להורדת המשקל.