הדיאטה המאקרוביוטית

 ד"ר רות קרייצר-רביב,

 דוקטור לנטורופתיה ומוסמכת לפיזיולוגיה ודיאטה רפואית

דיאטה זו זכתה בשנים האחרונות לתומכים נלהבים, למרות הסכנות שבה. הדיאטה היא חלק מתיאוריה של אורח חיים הכוללת גם מצב נפשי, פעילות גופנית, מדיטציה ועוד. תורת התזונה בדיאטה זו משלבת עקרונות של הרפואה המדעית והרפואה הטבעית. התפריט המומלץ בתורה זו מבוסס על 40%-50% דגנים, 20%-30% ירקות, 10% דגנים ומוצרים מן החי ו-5% תוספות שומנים. הדיאטה המאקרוביוטית אינה מאוזנת מבחינת אבות המזון. כמו כן יש בה אי דיוקים מדעיים לגבי מזונות מסוימים, וטענת הדבקים בה בדבר סגולות המרפא שבה, עדיין לא הוכחה באופן מדעי.

בדיאטה זו אין קובעים כמויות מדויקות של מזון שיש לצרוך במשך יום, ולכן קשה להעריך בה את הירידה במשקל. יתר על כן, לנוכח התפריטים המוצעים בדיאטה זו, והרשות להגדיל או להקטין את הכמויות לפי הרצון או התיאבון, סביר להניח, שאפשר אמנם להפחית במשקל בדיאטה זו, אך באותה מידה אפשר גם לעלות בה במשקל.

הדיאטה המאקרוביוטית מתווה כמות חלבונים קטנה מדי, שמקורם בעיקר מהצומח. ספק אפוא, אם האדם מקבל בדיאטה זו חלבון מלא, ברזל וויטמין B12.

דיאטה זו קוצבת שלוש ארוחות ביום, ולעתים מומלץ לפיה לוותר על ארוחה אחת מהן ביום. כל זה מנוגד לעקרונות הדיאטה המאוזנת, המציעה לאדם שלוש ארוחות עיקריות ושלוש ארוחות ביניים. חלוקת המזון לשש ארוחות מבטיחה תחושת שובע במשך היום וספיגה טובה וסדירה של המזון בגוף.

חסידי הדיאטה המאקרוביוטית תוקפים את תפוח האדמה והתפוז כאילו היו אויביו הגדולים של האדם. האומנם? הרי תפוח האדמה מכיל עמילן והוא חשוב לגוף, והסוכר שבו נספג לאט, ואילו בפרי ההדר מצוי ויטמין C, החיוני כל כך לגופנו.

בכל דיאטה אופנתית עולה אפוא השאלה: מה הלאה? בכל דיאטה אפשר להפחית במשקל, אבל לא בכל דיאטה אפשר להמשיך ולהתמיד בשמירת המשקל התקין על כנו. בדיאטה המאקרוביוטית אין סיכוי להתקיים זמן ממושך. היא גם מחייבת את הנוקט אותה לעסוק רבות בהכנת האוכל בהיקף הגובל בפולחן, ורבים נרתעים מהתעסקות זו ומוכנים כבר לוותר כליל על אוכל.