חומרים נשאפים

הכוונה לחומרים שבהגדרתם אינם סמים אך השימוש בהם או במרכיביהם לרוב בדרך של שאיפה, מביא להתמכרות ולעיתים למוות עם השימוש הראשון. החומרים הנשאפים מצויים בכל בית זמינים ונגישים בקלות יתרה ולכן הפכו לסם נפוץ בקרב הגיל הצעיר. החומרים הנשאפים הם בד"כ כימיקאלים נדיפים היוצרים מצב של שינוי בדפוסי התנהגות.

ניתן לחלק חומרים אלו למספר קטגוריות:

• ממיסים: בתעשייה או במשק הבית כגון מדללי צבע, דלק, דבק מגע או ממיסי שומן. בקבוצה זו יש למנות ממיסים לשימוש משרדי כגון טיפקס.
• גזים: חומרי הגז לבישול, מצתים, בגזים לקירור או של תרסיסים, תכשירים לייצוב שיער, דאודורנטים ומסירי כתמים מביגוד.
• גזים לשימוש רפואי: אתר, כלורופורום, הלותן וגז מצחיק. חומרים אלו משמשים בד"כ כאמצעי הרדמה.
• ניטריטים: ציקלוהקסיל-ניטריט הזמין לציבור באופן חופשי או אמיל-ניטריט הניתן במירשם וכן הבוטיל-ניטריט המהווה חומר בלתי חוקי.

נזקים וסיכונים בריאותיים

• לכלל החומרים יש אפקט דומה לחומרי הרדמה בכך שהם מאיטים את תפקוד הגוף. כאשר השימוש גובר מופיעה תחושת ערנות מוגברת במידה קלה. המשך לקיחת החומרים גורם לאובדן עכבות ולשליטה עצמית ומסתיימים לרוב באובדן הכרה.
• שאיפת כמויות מרוכזות של חומרים נדיפים עלולים להסתיים באי ספיקת לב ובמוות. תופעה זו שכיחה במיוחד בשימוש בגזים המכילים בוטן או פלורו-קרבונים. המוות הוא תוצאה של דחיקת החמצן מהריאות והקטנת חימצון המוח.
• תוארו תופעות לוואי כגון ירידה בשמיעה עקב שימוש בטולואן המהווה את הממיס בדבק מגע ובממיסי שומנים.
• נזקים נוירולוגיים לעצבים היקפיים תוארו בשימוש בהקסן המצוי בדלק ובדבק מגע. חומר זה נמצא כגורם לנזק למערכת העצבים המרכזית.
• דיכוי מוח עצם נגרם ע"י שימוש בבנזן המצוי בדלק.
• הניטריטים גורמים לירידת כושר החימצון.

עפ"י מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH)