מריחואנה - חשיש


קרוי בשפת הרחוב - גראס, כיף, נאפס.

המרכיב הכימי הפעיל - THC - Delta-9-Tetrahydrocannabinol. משתמשים בחומר זה אם לעישון כסיגריה, מקטרת או בסיגרים שרוקנו מתוכם את הטבק והכניסו את המריחואנה. לעיתים, יש המערבבים חומר זה עם קראק.

משתמשים אחרים נוהגים לערבב את המריחואנה עם המזון ואחרים להכין ממנו תה.

התופעות קצרות הטווח של השימוש במריחואנה כוללות בעיות בזיכרון ולימוד, עיוות התחושה המרחבית, קשיים בחשיבה ובפתרון בעיות, הגברת קצב הלב, אובדן הקואורדינאציה והתקפי חרדה.

נזקים וסיכונים בריאותיים

  • השפעת המריחואנה על המוח: מדענים מצאו שהמריחואנה משנה את העברת האינפורמציה התחושתית אל המוח, ובמיוחד למרכזי הלמידה והזיכרון עם פגיעה ביכולת האינטגרציה בין הגירויים התחושתיים לבין הקשרים הרגשיים וההנעה. כתוצאה מכך, מתדרדרת יכולת הלמידה.
  • השפעת המריחואנה על הריאות: מעשנים כרונים של מריחואנה סובלים מאותם התופעות של מעשני טבק: שיעול, כיח, סימני דלקת סימפונות כרונית. המשך שימוש במריחואנה יכול להביא לנזק בלתי הפיך של רקמת הריאה. ללא קשר לכמות ה-THC, עישון המריחואנה כרוך בשאיפה מוגברת של עיטרן (TAR) ופחמן חד חמצני הנשאף בכמות העולה פי שלוש על זו הנשאפת בסיגריה רגילה. אחד ההסברים לכך הוא נטיית מעשני המריחואנה לשאוף עמוקות ולהחזיק זמן ממושך את האוויר בראות.
  • השפעת שימוש כבד במריחואנה על יכולת הלמידה וההתנהגות החברתית: נמצא שהכישורים לקשב, זיכרון ולמידה נפגעים במעשנים כבדים ונשארים משך שעות ארוכות גם לאחר הפסקת העישון. תוצאות שינויים אלו מתבטאות בדרך כלל בהישגיות נמוכה בלימודים, נטייה להתנהגות עבריינית ותוקפנית, מרדנות, קשר לקוי עם הסביבה הקרובה (כולל הורים) ונטייה לחבור לעבריינים ומעשני סמים דומים.

 עפ"י מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH)