מבוא

הזיקפה

הזיקפה היא תהליך התקשות אבר המין הזכרי-הפין, בעקבות גרוי מעורר, שיכול להיות מראה, קול, מגע או ריח. הגרוי המעורר מביא לתגובה במערכת העצבים השולחת אותות המגבירים את זרימת הדם לפין. הזרמת הדם המוגברת לפין מביאה להגדלתו והתקשותו. עם כניסת הדם המוגברת לפין נחסמת יציאתו. הזמן שבו הדם "כלוא" בפין, הוא משך זמן הזיקפה.

על מנת שתתרחש זיקפה יש צורך בשלוב 4 גורמים:

  • מערכת עצבים תקינה שתשלח את הגרויים לפין.
  • מערכת כלי דם תקינה, המאפשרת הזרמת דם אל ומתוך הפין.
  • מערכת שרירים חלקים תקינה, המאפשרת הרפיית דפנות כלי הדם לצורך מלויים.
  • מערכת שסתומים תקינה בכלי הדם שבפין, המאפשרת אגירת הדם וכליאתו בפין, על מנת לשמור על הזיקפה.

כל נזק באחד מארבעת המנגנונים עלול לגרום לבעיות זיקפה.

סיבות להפרעות בזיקפה

הפרעות בזיקפה יכולות להיגרם ע"י בעיות גופניות -נזק למערכת העצבים או כלי הדם או מסיבות פסיכולוגיות. מרבית ההפרעות התפקודיות הן צרוף הגורמים.

גורמים גופניים (פיזיקאליים)

הפרעות זיקפה בשל גורמים פיזיקאליים ניתן למצוא בעקבות מחלות, חבלות, סיבוכי ניתוחים (לאחר כריתת הערמונית-פרוסטטה), שבהם יש נזק למערכת העצבים השולחת את הגרויים לפין, או נזק בכלי הדם המובילים אליו.

  • בעיות בכלי הדם פוגמות בכושר המילוי או במשך הזמן שבו שוהה הדם בפין.
  • בעיות נוירולוגיות הגורמות לפגיעה בגרוי המעורר והעברתו לפין. הפגיעה יכולה להיות במוח או מוח השדרה.
  • לעיתים אנו מוצאים הפרעה בזיקפה בשל רקמות אבנורמליות מסביב לפין המונעות זיקפה.
  • גורמים הורמונליים עלולים לגרום לבעיות בזיקפה.
  • סוכרת היא אחת הסיבות השכיחות לבעיות בזיקפה. הגורמים להפרעות הזיקפה בסוכרת הם תוצאה של צרוף מספר גורמים: פגיעה בדפנות כלי הדם עקב טרשת עורקים המוחמרת במצבי סוכרת; הפרעה נוירולוגית -פגיעה בהעברת הגרויים עקב נזק לעצבים הקשורים בגרויים לזיקפה. הנזק הנוירולוגי, אף הוא תוצאה של הפרעה באספקת הדם לעצבים הקשורים למנגנון הזיקפה. לעיתים, נפגעים בסוכרת גם השרירים החלקים החייבים להגיע להרפיה על מנת שהפין יתמלא בדם.
  • תרופות שעלולות להביא לכשלון בזיקפה: תרופות להורדת לחץ דם ותרופות אנטי- דיכאוניות. במצבים אלו שינוי המינון התרופתי או שינוי התרופה עשויים לפתור את הבעיה.
  • עישון, אלכוהול וסמים הם בין הגורמים להפרעות זיקפה.

גורמים פסיכולוגיים

הגורמים הפסיכולוגיים להפרעות זיקפה מגוונים ויכולים להופיע לאחר אובדן ענין בבן זוג, לאחר לידה ולאחר אובדן בת הזוג.

שיעור הסובלים מבעיות זיקפה

שיעור הסובלים מאין אונות מותנה בהגדרת המצב. בארה"ב מוערך מספר הסובלים בין 10 ל-20 מיליון גברים.

  • בגיל 40 שעור הסובלים מבעיות זיקפה בדרגות שונות מגיע ל-5%.
  • בגיל 65 שעור הנפגעים מגיע לכ-20%.

בעיות בזיקפה יכולות להתרחש אקראית בכל גיל ואין בכך כדי להצביע על בעיה קבועה המצריכה טיפול או דאגה.

תסמינים

  • חוסר יכולת להגיע לזיקפה בכל זמן אם בנוכחות בן/בת זוג או לבד.
  • הגבר אינו מסוגל לשמור על הזיקפה לפרק זמן מספיק הדרוש לקיום יחסי מין.
  • הגבר אינו מסוגל להחזיק מצב של זיקפה, לפרק הזמן הדרוש לסיום מגע מיני.

יש לציין שהרצון והתשוקה המיניים יכולים להשאר תקינים או להפגע וכן היכולת לחוות אורגזמה.

הפרעה בזיקפה יכולה כאמור להתרחש אצל כל גבר בזמן כלשהוא. הבעיה נוצרת כאשר ההפרעה מתמדת. במקרה זה, הגבר נכנס ל"חרדת ביצוע" בשל כשלונו לקיים יחסי מין. חרדה זו, לכשעצמה, מגבירה את בעיות הזיקפה הקיימות ממילא. חרדה דומה קיימת באותה מידה, כאשר מושגת זיקפה אך היא מלווה בשפיכה מוקדמת.

גורמי סיכון

  • סוכרת- כמחצית מהגברים חולי הסוכרת מפתחים דרגה כזו או אחרת של הפרעות בזקפה, תוך 5 שנים מאבחון המחלה.
  • יתר לחץ דם, מחלות עורקים, ארוע מוחי.
  • כולסטרול גבוה ורמת HDL כולסטרול נמוכה.
  • ירידה בהורמונים כמו טסטוסטרון או הורמוני בלוטת התריס.
  • טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis).
  • תקלה/נזק באזור האגן או הפין.
  • תרופות להורדת לחץ דם.
  • אלכוהול.
  • עישון.
  • סמים.

הגורמים הנפשיים המגבירים את הסיכון להפרעה בזיקפה:

  • דיכאון
  • חרדה
  • מתח
  • הפרעות ביחסים בין אישיים
  • ארוע משמעותי משפחתי (לידה, פרישה לגמלאות, אובדן בן/בת זוג, גרושים ואפילו נשואים).