פגיעות בעיניים

מבוא


חוש הראייה הוא החשוב שבחושים. אמנם אפשר לתקן ליקויי ראייה במשקפיים, כפי שאפשר לתקן ליקויים בחוש השמיעה במכשיר הגברה, ואולם פגיעה בעין עצמה עלולה לגרום לה נזק קשה ביותר. העין מוגנת בעצמות הגולגולת, והיא מהווה רק 0.3% משטח הגוף, ואף על פי כן פגיעות בעיניים הן 4%-10% מכלל הפגיעות. רסיס מתכת בקוטר 0.1 מ"מ לא יגרום נזק ניכר אם יחדור לשריר בגף, למשל, אבל יש בו כדי לגרום פגיעה חמורה, ואפילו אובדן ראייה, אם יחדור אל גלגל העין.


כך נראית קרקעית העין מבעד לאופטלמוסקופ: כלי הדם והדיסקה

מאור העיניים יקר מאוד ואין לו תחליף. ההגנה היעילה ביותר על העין היא נקיטת אמצעי זהירות והרכבת משקפי מגן פשוטים בעת שנחשפים לסכנת פגיעה. אם בכל זאת נפגעה העין, עליכם החובשים למנוע נזק נוסף, להימנע מ"טיפולים" מיותרים ולהכיר בחומרת המצב. אמנם אין סכנה מיידית נשקפת לחיים בגלל פגיעה ישירה בעין, אבל הנכות שהנפגע עלול ללקות בה איומה ונוראה, ובידכם להציל את מאור עיניו.

העין היא מבנה כדורי מורכב המצוי בתוך ארובת העין. אנו יכולים לראות את האישון ומסביבו את קשתית העין (Iris), הנותנת לעין את צבעה. בחלק הפנימי של העין, המוגן יותר, נמצאת הרשתית, רשת העצבים הקולטת את התמונה מהעולם החיצון ומעבירה אותה להמשך העיבוד במוח. יש להכיר גם את אותו חלק העוטה את החלק החיצוני של גלגל העין ונמשך כריפוד הפנימי של העפעף - זו היא הלחמית או Conjunctiva וניתן להבחין בה בסימני חוורון אצל נפגע הנמצא בדרגת איבוד דם שלישית ורביעית. הלחמית צהובה במחלת הצהבת.


שחזור ממוחשב של עין. זהו את העדשה, האישון והקרנית

לפני שנכיר את הפגיעות בעין, נתוודע אל כללי יסוד חשובים בטיפול בה:

  1. אם יש ספק בלבכם בנוגע לאבחנה או לטיפול (בייחוד בטראומה), הפנו את הנפגע לרופא עיניים והימנעו מכל פעולה אחרת של עזרה ראשונה. הטיפול היחיד המותר הוא כיסוי העין, הרטבת הכיסוי, מניעה של חדירת אור - והפניה אל בית חולים שיש בו מחלקת עיניים. זכרו, לא כל רופא בחדר המיון מטפל בעין. כאמור, זהו איבר יקר וחשוב, ורק רופא העיניים שברשותו המכשירים המתאימים יאבחן ויטפל.
  2. לעולם אל תלחצו על העין ואל תנסו להוציא ממנה גוף זר.
  3. אל תמרחו על העין משחות אנטיביוטיות: המשחה עלולה לחדור לעין דרך פצע פתוח ולהפריע לה כמו כל גוף זר אחר.
  4. חבשו את העין בזהירות.
  5. טיפות לאלחוש העין יינתנו רק בהוראת רופא.

הטיפול בפגיעות טראומה בעין אינו שונה מן הטיפול בפגיעות במערכות אחרות בגוף. ראשית יש לברר היטב את נסיבות הפגיעה כדי לאבחן נכונה: האם רסיס מתכת חדר לעין או נתז של אבן? האם עבד הנפגע ליד מחרטת עץ, או שמא מדובר בפציעת קרב?

לאחר בירור נסיבות הפגיעה מעריכים את המצב הערכה ראשונית בעזרת כמה שאלות:

  1. האם נפגעה חדות הראייה של הנפגע? שאלו אותו אם הוא רואה אתכם בבירור, אם הוא יכול להבחין בפרטים רחוקים ואם מצמוץ עוזר לו בכך. את ממצאי הבדיקה רשמו או העבירו בעל-פה לדרג הרפואה הבא.
  2. האם הנפגע רואה ראייה כפולה? התופעה הזאת מקורה בפגיעה בשריר התאחיזה של העין או בשבר בגולגולת.
  3. האם הנפגע חש כאבים?
  4. האם הנפגע חש בגוף זר בעין (הרגשה של חול בעין)?

עתה יש לבדוק את העין בדיקה פשוטה ומהירה, מן החוץ כלפי פנים: האם ניכרת נפיחות סביב העין? האם ניכרים סימנים לשטף דם? האם זולגות מן העין דמעות בלא שליטה? האם מופרשת ממנה הפרשה דמית? בדקו אםהנפגע מסוגל להזיז את גלגל העין לכל הכיוונים: אמרו לו, "הסתכל על האצבע שלי ועקוב אחריה", ואתם התבוננו בתנועת העין.

רשמו את כל תוצאות הבדיקה ודווחו עליהן. יש להן חשיבות רבה, בעיקר אם עד שהגיע הנפגע אל הרופא ירדה חדות הראייה שלו, או אם חלו שינויים ניכרים מאז הבדיקה הראשונה.

חבלה קהה

חבלות מסוג זה הן החבלות השכיחות ביותר בפגיעות העיניים. חבלה שכזו עלולה לפגוע ברקמות רכות בארובת העין, לשבור את הארובה עצמה ולפגוע בגלגל העין עד כדי קרע.

חבורה בארובת העין: פגיעה ברקמת החיבור המצויה בקדמת הארובות, העשירה בכלי דם, מביאה לידי דימום בתוך הרקמות, לידי נפיחות בעפעפיים ובגבות ולידי אודם בעור ("פנס"). כל נפגע שנחבל חבלה מסוג זה יש להפנות לרופא עיניים.

שבר בארובת העין: שבר שכזה עלול לנבוע ממכת אגרוף, מחבלה מכדור טניס או מפגיעת כל חפץ זר שהוא. הלחץ שבארובת העין עולה פתאום, והעצם החלשה ביותר במבנה הארובה - רצפת הארובה - נוטה להישבר. בין הביטויים הקליניים לשבר: ראייה כפולה, נפיחות ואודם סביב לעפעפיים, כאב. יש להפנות את הנפגע לרופא עיניים.

חבלה קהה לגלגל העין: לאחר נפילה או מכה ישירה לפנים. חבלה שכזו יכולה לגרום דימום במקטע הקדמי של העין (בלשכה הקדמית) או במקטע האחורי שלה (ברשתית ובזגוגית). הנפגע מתלונן בדרך כלל על כאב עמוק בעין, על כאב בחשיפה לאור (פוטופוביה) ועל ליקוי בראייה. את הנפגע יש לפנות בישיבה אל בית החולים - ובדחיפות.

קרע בגלגל העין: פגיעה קשה העלולה להיגרם מחבלה חודרת או מחבלה קהה. הנפגע מתלונן על ירידה חדה בראייה. העין נראית כשק ריק מתוכן, ולעתים מופרש ממנה חומר צמיג (זגוגית). יש להפנות את הנפגע בשכיבה אל בית החולים - ובדחיפות.

חבלה חודרת לעין

חבלות מסוג זה מקורן בדרך כלל בחפץ חד (סכין, סיכה וכו') או בעצם בעל מהירות גבוהה (רסיס). הנפגע יתלונן על ירידה בראייה ועל כאב. יש להפנותו בשכיבה לבית החולים. אם הכאב עז, יש לטפטף טיפות אלחושמקומיות להרגעה. ייעשה על ידי רופא, או בהוראת רופא.

פגיעות שטחיות

בפגיעות אלה נכללות פגיעות קלות שהטיפול בהן קל, כמו גרגרי חול על הקרנית או על הלחמית. במקרים אלה יש לשטוף העין במים זורמים - ו...כמובן להפנות לרופא. אין לזלזל בפגיעות עין גם אם היא נראית קלה ושטחית.

פגיעות בעין חיצונית

בפגיעות אלה נכללות פגיעות בעפעפיים, בדרכי הדמעות וברקמות הרכות של העין. קל לאבחן פגיעות שכאלה גם בלי עזרים אופטיים. קרע בעפעף, חתך מתחת לגבה, פצע או רסיס קטן סמוך לחלק העליון של גשר האף - כל נפגע שכזה יש להפנות אל בית החולים.

לסיכום: פגיעות בעין אמנם אינן מסכנות את חייו של הנפגע, אבל בכל פגיעה שכזו יש לאמוד את חדות הראייה ואת יכולת התנועה של העין, לכסות בפד ולהפנות לרופא. הנפגע חייב בליווי של חובש או של חבר, כיוון שכושר הראייה שלו מידרדר.

אין ספק כי ההגנה על העין מונעת את מרבית הפגיעות. ריתוך בלי משקפי מגן גורם, כמעט בלא יוצא מהכלל, כאב עז ביותר בעין הכרוך בדמעת ובאודם. הכאב קשה והאי-נוחות איומה. נפגעים אלה מגיעים למרפאה באי-שקט ודורשים הקלה מיידית. אם אכן מדובר ברתך לא זהיר, יש להקל אתהכאב בטיפות אלחוש מקומי (בהוראת רופא) ולהפנות את הנפגע לרופא.

כאבים או אי-נוחות

התלונות השכיחות הן גירוד בעין ("כמו חול"), עקצוץ, אודם, כאב דוקרני וכאבי ראש. רופא העיניים משתמש במכשירים מיוחדים המבליטים את הקרנית, ובעזרת שיטות צביעה מיוחדות הנעשות על ידי הזרקת חומר צבע לווריד והסתכלות במנורה בעלת אור מתאים הוא מזהה שריטות קלות, דלקות ופגיעות אחרות. לכן רק במרפאת עיניים או בבית חולים מצויד היטב אפשר לטפל באיבר חשוב ורגיש זה.

  • כאב ראש המופיע לאחר שעות עבודה רבות במשרד ונעלם לאחר מנוחה או שינה נובע בדרך כלל מבעיית ראייה המצריכה משקפיים מתאימים. יש להפנות את המתלונן אל אופטומטריסט.
  • הרגשת "משיכה" או "דחיפה" של העין שכיחה כאשר מרכיבים משקפיים חדשים.
  • התופעה חולפת לאחר כמה ימי הסתגלות.
  • אודם בעיניו של אדם המרכיב עדשות מגע מצריך הסרת העדשות והפניה לרופא עיניים.
  • כאב חזק בעין אחת, המתגבר עם תנועת העין או עם עפעוף וכרוך בדמעת ובאודם של הלחמית, מעיד על גוף זר בעין. רופא עיניים יטפל בכך במרפאה או בביתחולים המצוידים היטב.
  • כאב עיניים המלווה בתלונה ש"האור חזק ומפריע לי", אפשר שמקורו במחלת חום כמו שפעת.
  • עקצוץ או גירוד ועיניים אדומות מעידים על דלקת חיצונית של העין (וירלית או חידקית), ולרוב על דלקת הלחמית (Conjunctivitis). יש להפנות את המתלונן אל רופא עיניים.
  • כאב ונפיחות ממוקדת בעפעף מעידים בדרך כלל על זיהום באחת מבלוטות החלב הנמצאות בשורש השערה ("שעורה" בעין). יש להפנות את המתלונן אל רופא עיניים.
  • צריבה בעין שאינה כרוכה באודם, המתגברת במשך היום בחשיפה למשב רוח או לאוויר בחדר ממוזג, נובעת בדרך כלל מיובש בעין. רופא העיניים ימליץ להזליף לעיני המתלונן טיפות של דמעות מלאכותית.
  • כאב חזק בעין אחת, הכרוך בהפרעה בראייה ומתגבר בחשיפה לאור (פוטופוביה) - ולעתים אף מלווה בבחילה ובהקאה - מעיד על יתר לחץ תוך-עיני (גלאוקומה). המחלה נדירה בגילאים צעירים ושכיחה יותר בגילאים מבוגרים. זה אחד המצבים הדחופים ביותר ברפואת עיניים. כל חולה כזה יש להפנות בדחיפות לרופא עיניים.

פגיעת חומר כימי בעין

נאשר העין נחשפת לחומר כימי (חומצי או בסיסי), יופיעו כאב קשה וקושי לפקוח את העפעפיים. אם נסיבות הפגיעה ידועות, הרופא יפתח בזהירות חרך צר בין העפעפיים, ויטפטף חומר אלחוש מקומי אחר כך יניח לעפעפיים להיסגר. מיד אחר כך יש לשטוף את הפנים ואת העפעפיים במים זורמים, בתמיסת סליין או בתמיסת הרטמן. בתוך כשלוש דקות יאולחשו הלחמית והקרנית, ואז יש לפתוח בהדרגה שוב את העפעפיים ולשטוף את העיניים בתמיסת סליין במשך חצי שעה לכל הפחות (כ-3 ליטרים לכל עין). במהלך השטיפה על הנפגע להפנות את עיניו לארבעת כיווני המבט. יש להפוך את העפעפיים כדי להבטיח שטיפה נאותה של כל חלקי העין ושל שק הלחמית, ולהפנות את החולה לרופא עיניים בדחיפות.

כוויות חום בעין

חשיפת העין למקור חום או לנוזל חם עלולה לגרום כווייה בקרנית, בלחמית, בעפעפיים ובעור הפנים. אין לחבוש את העיניים, אלא להפנות את הנפגע בדחיפות לרופא עיניים.


מתוך "עזרה ראשונה להצלת חיים",
מאת פרופ' יואל דונחין ונתן קודינסקי
משרד הביטחון - ההוצאה לאור