דמם מהאף

דמם מהאף נובע בדרך כלל מחיטוט של האדם עצמו באפו, שכן כך ניזוקה הרקמה העדינה שבקדמת הנחיריים. התופעה אינה חמורה, כמובן, ואולם יש לשים אליה לב ולהשגיח על החולה זמן-מה, מכיוון שלעתים הדמם אינו נפסק ועשוי להביא את החולה לידי הלם תת-נפחי.

העזרה הראשונה שניתן לחולה היא לעתים קרובות גם הטיפול עצמו: יש להושיב אותו בראש מורם (לא להשכיב) ולהפעיל על האזור המדמם קצת לחץ חיצוני, ביד או בפד (או בכל רצועת בד אחרת). קירור המקום יכול להועיל, אבל הנחת קרח ישירות על העור לזמן ממושך עלולה להזיק. פד טבול במים קרים יקרר אפוא היטב את המקום ולא יגרום כל נזקים. אם לאחר כרבע שעה הדמם אינו חדל, המצב מתחיל להדאיג. עקבו אחר הדופק ואחר לחץ הדם ונסו לאמוד את אובדן הדם. המשימה אינה קלה, אבל נסו להתבונן בפדים ולבחון אם הם מתמלאים במהירות בדם, או אם דם מטפטף על הרצפה - ואת כל הנתונים מסרו לרופא במדויק: "החולה החל לדמם לפני כשלושים דקות, לחץ הדם 130, דופק 92 לדקה. בלא שינוי מאז תחילת הדימום. החליף כבר כחמישה פדים, כולם ספוגים בדם. לדברי החולה, הדמם התחיל פתאום - ומאליו, בלי שהוחדרה אצבע לאף". על סמך נתונים אלה יתחיל הרופא בבדיקות המתאימות כדי לברר מה סיבת הדמם - וייחסך זמן יקר.


מתוך "עזרה ראשונה להצלת חיים",
מאת פרופ' יואל דונחין ונתן קודינסקי
משרד הביטחון - ההוצאה לאור