בטן חריפה

מבוא


מי לא חווה מעודו כאב בטן? מי לא סבל מעצירות או משלשול או מגזים? למי לא הציעו שיטות שונות ומשונות לטפל בכאב הבטן, החל בבקבוק-חם וכלה בדיאטת שזיפים? במרבית המקרים הכאב עובר בגלל הטיפול או למרות הטיפול. אבל לעתים הכאב חזק כל כך, עד כי הוא מפריע לאורח החיים התקין. תפקידכם, החובשים ומגישי העזרה, לזהות את כאבי הבטן הקשים המחייבים התערבות רפואית מיידית ונמרצת ביותר, כמו למשל ניתוח דחוף שמטרתו הוצאת תוספתן או שחרור חסימה במעי.

את המצב המחייב התערבות רפואית דחופה מכנים "בטן חריפה", ויש לחשוד בקיומו כל אימת ששומעים מן החולה תיאור כזה: "בזמן האחרון יש לי כאבים קשים כאן למעלה, מתחת עצם החזה. אבל מוזר, הכאב נעלם אחרי האוכל! אתמול הכאב היה חזק כל כך, שהעיר אותי מהשינה!" - או תיאור כזה: "לפני שעה החלו כאבים נוראים בבטן - באים והולכים. לרגע נרגע ואחר כך מתחיל שוב, אני לא יכול יותר!" - או כזה: "כואב לי כאן כמו סכין, חותך ודוקר!" - או כזה: "אל תיגע לי בבטן בבקשה, זה כואב נורא, כאן כאן - בדיוק במקום שאתה נוגע עכשיו!".

החולה ייראה כמי שסובל וייתכן שיקיא - ולעתים הקיא דמי. אבל העדות החשובה ביותר למצב חירום היא הבטן הקשה מאוד והרגישה למגע. לא צריך להיות רופא כירורג עתיר שנים וניסיון כדי למשש בטן קשה ונוקשה הרגישה ביותר לכל מגע.


אזורים אופייניים לכאב מוקרן:
סביב הטבור - לדלקת התוספתן.
בכתפיים - לגירוי הסרעפת,
וכן לאבן בדרכי השתן.
בזרוע השמאלית - לאוטם
בשריר הלב

הרופאים מבחינים בין סוגים של כאבי בטן על פי מקורם:

  • מאיבר חלול: מהמעי או מהקיבה. דופן המעי או הקיבה מתמתחת ולוחצת על קצות העצבים. הכאב עוויתי, "בא והולך", כמו גזים בבטן, והוא כרוך גם בבחילה ובהקאה. החולה מזיע ודופק לבו עולה.
  • מגירוי קרום הצפק: הקרום העוטה את כל איברי הבטן עשיר בעצבים. זיהום מגרה את העצבים הללו, והחולה יתלונן על כאב חד ביותר, "כמו סכין". שיעול יעלה את הלחץ בחלל הבטן ויגרום כאב עז.
  • כאב מוקרן (Referred): חולה שסובל מדלקת התוספתן, למשל, עלול להתלונן דווקא על כאב באזור הטבור. אם תקשיבו היטב לתיאור של החולה ותניחו לו לדבר ולהראות לכם היכן הכאב ממוקד, תוכלו לאבחן מה גורם את הכאב המסוים הזה.

כדאי לנסות ולאבחן ממה סובל החולה ולהעביר את הפרטים לרופא בבית החולים. סיבות שכיחות למצבי חירום בבטן הן דלקת התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת החצוצרות (בנשים), בקע מפסעתי (בגברים), דלקת חדה של כיס המרה וכיב בתריסריון שהביא לידי התנקבותו. הרופא מכיר סיבות רבות נוספות למצבי חירום בבטן, ולכל אחד מהם תולדות מחלה משלו וסימנים המתגלים בבדיקת הגוף ובבדיקות מעבדה והדמיה נוספות בבית החולים.

הטיפול הראשוני ב"בטן חריפה"

הכלל אומר כי כל כאב בטן פתאומי וקשה הנמשך יותר משש שעות,קרוב לוודאי שיהיה צריך לנתח את החולה. אתם אינכם יכולים לדעת אם מצב החירום שנקראתם אליו אכן מחייב ניתוח, ואולם אם ברור לכם שמדובר ב"בטן חריפה", עליכם לדווח ולהזעיק עזרה במהירות.

תארו את תנוחת החולה: רוב החולים הסובלים מכאב חריף בבטנם שוכבים בשקט, נאנחים מכאבים, רגליהם אסופות אל בטנם והם משתדלים שלא לזוז. אבל ייתכן גם שינועו באי-שקט, ינסו לשבת ומיד ישכבו וינועו מצד אל צד.

מדדו את קצב הנשימה של החולה, את הדופק שלו ואת לחץ הדם שלו. הניחו את ידכם בקלות על בטנו: בטן קשה ורגישה חשים מיד, ולא צריך להוסיף ולגרום סבל לחולה - הממצא ברור.

הכלל היסודי ברפואה - אל תזיקו. אם אבחנתם כי לחולה בעיה קשה בבטן, מילאתם את תפקידכם. אל תתנו לחולה שום מאכל ושום משקה, גם אם יבקש זאת. כמו כן אין לתת לחולה תרופות הרגעה או תרופה לשיכוך הכאב. הניחו לו לשכב בתנוחה הנוחה לו. זו התנוחה הטובה ביותר להעברה.

דלקת התוספתן

אין בתוספתן כל חשיבות לתהליך העיכול, ואולם כאשר הוא מזדהם או נחסם נגרמת דלקת. אם אין מטפלים בה, הזיהום עלול להתפשט לחלל הבטן ואף לגרום אלח הדם (Sepsis) ולהמית את החולה.

דלקת התוספתן עשויה להתחיל בכאב בטן עמום סביב הטבור. לאחר זמן הכאב מתמקד בנקודה שבימין הבטן התחתונה. החולה אינו מניח לאיש לגעת במקום הכאב. בחילה והקאה גם הם מסימני דלקת התוספתן. לא תמיד כל הסימנים מופיעים, ולעתים אף לא אחד מהם.

בדלקת יש לטפל בבית החולים. הרופא מאבחן את המחלה בעיקר מתוך מישוש בטנו של החולה וכמה בדיקות עזר: הפרש של כמה מעלות בין החום שבפה ובין החום שבפי הטבעת מעיד על דלקת בחלק התחתון של המעי, ספירת כדוריות לבנות ועוד. אם ינותח החולה וייכרת התוספתן שלו לפני התפשטות הזיהום, תהיה החלמתו מהירה, ובעיקר אין חשש שילקה שוב במחלה. זכרו אפוא לברר, אם נכרת התוספתן של החולה בניתוח (לאחר הניתוח נשארת צלקת בימין הבטן התחתונה).

דלקת החצוצרות

סימניה של דלקת החצוצרות דומים לסימני דלקת התוספתן, ואכן גם כאן מדובר בזיהום. נשים בגיל הפריון עלולות ללקות בכאבי בטן קשים בגלל פגיעה בכל אחד מאיברי הרבייה:פגיעה באספקת הדם אל השחלות, דלקת של הרחם ועוד. כמו כן יש תמיד להביא בחשבון את האפשרות כי החולה בהריון, ולכן היא חשה בבטנה ומקיאה.

בקע מפשעתי ("קילה", שבר)

נקע נוצר כאשר בקיר הבטן, באזור של חולשה, מתהווה פתח דרכו עלול קטע של מעי העטוף בקרום הצפק, לצאת מחלל הבטן ולרדת אל תעלת האשכים או אל החלק התחתון של המפשעה. המעי והקרום יוצרים שק. כל עוד אספקת הדם למעי הכלוא בשק הבוקע דרך הפתח תקינה, התופעה גורמת רק אי-נוחות וכאב קל ואפשר לתקן את הטעון תיקון בניתוח מתוכנן מראש. ואולם אם המעי מתלפף סביב עצמו (כמו חבל המתפתל מתוך סיבוב), המעי נתון בסכנה והמצב דורש ניתוח דחוף (בקע כלוא).בבקע יטפל אך ורק רופא. עליכם החובשים לדעת מהן הסכנות הטמונות בו, ולהפנות את החולה אל מי שיכול לטפל בו.

דלקת חדה של כיס המרה


כך נראית אבן לרופא המדגים
את הכבד ואת דרכי המרה
באמצעות גלי קול: האבן
(השטח הבהיר), כיס המרה
שמסביב ורקמת הכבד
(השטח הקהה)

אבנים בכיס המרה נוצרות כתוצאה מהתגבשות מלחי המרה. אבנים אלו עלולות לסתום את דרכי המרה, ואף חידקים עלולים להתיישב בהן ולגרום זיהום. דלקת בכיס המרה כרוכה בכאבים קשים ביותר, המתרכזים בימין הבטן העליונה ומקרינים לכתף הימנית.

בבית החולים יאששו את האבחנה בסדרת בדיקות - ובהן מישוש הבטן, הדמיית רנטגן ובדיקות ביוכימיות - וינקטו טיפול אנטיביוטי שמרני. לאחר שתחלוף הדלקת, יהיה אפשר לרסק את האבנים בלי ניתוח, להוציאן באמצעות מכשיר אופטי המוחדר לבטן או לנתח את החולה ולהרחיק את כיס המרה (האדם יכול להתקיים היטב גם בלי איבר זה).

כיב (אולקוס)

הכיב אינו אלא פצע בדופן הפנימית של הקיבה, של התריסריון או של המעי. בצילום רנטגן הוא נראה כמגרעת קטנה בדופן הקיבה, ואם מביטים בו מבעד למכשיר אופטי המוחדר דרך הוושט לקיבה, הוא נראה כפצע בעור. החולה יחוש כאב עוויתי בשעת רעב, שכן מיצי הקיבה החומציים חודרים לפצע ומגרים את קצות העצבים שבו. מזון או תרופות נוגדות חומצה יכולות להקל את הכאב.

בדרך כלל מדובר במחלה כרונית, והחולה בה מטופל אצל רופא המשפחה שלו. ואולם אם הפצע מעמיק וחודר לכלי דם העובר ברקמה שמתחתיו, החולה מתחיל לאבד דם, ולעתים אף מגיע למצב של הלם תת-נפחי. אם הפצע מוסיף ומעמיק וחודר את כל שכבות הקיבה, הוא מנקב את הדופן שלה וחלל הקיבה נוגע בחלל הצפק. עתה יחדרו מיצי קיבה חומציים מאוד לחלל הבטן ויגרמו דלקת מפושטת בבטן - מצב חירום המחייב התערבות מיידית.

החולה יסבול מכאבי בטן קשים הכרוכים בהקאה דמית. לחץ הדם שלו ירד, עד להלם תת-נפחי, בטנו תהיה קשה ביותר וכתפיו יכאבו (האוויר יוצא מן הקיבה, עובר לחלל הבטן ועולה אל הסרעפת: בצילום רנטגן הנעשה כאשר החולה עומד רואים בבירור אוויר מתחת לסרעפת - אות וסימן להתנקבות של איבר חלול). כיום חושבים כי חידקים המתרבים בחלל הקיבה והתריסריון הם הגורמים להיווצרות הכיב.

מצבי חירום של דרכי השתן

מצבי חירום אירולוגיים אינם מסכנים את חיי החולה, אך יש בהם כדי לגרום לחולה סבל רב ואף נכות, אם אין מאבחנים בזמן את הבעיה. רק רופא יטפל במצבי החירום הללו, ועל כן עיקר תפקידכם להכיר אותם ולפנות מהר את הסובלים מהם.

שזירת האשך

צעירים רבים מתלוננים על כאב חריף בשק האשכים, והסיבות לכאב הזה רבות ומגוונות - ובהן גורמים שבתוך האשך ומחוצה לו. לעתים קרובות הכאב נובע משרירים מכווצים באזור המפשעה או בשיפולי הבטן, אך בכל מקרה של כאב באשך, יש לשקול את האפשרות שמדובר בשזירת האשך  (Testicular Torsion).

האשך עטוף בכמה מעטפות, ובדרך כלל - אם אין מדובר בפגם מולד (לא קשה ביותר, נא לא להיבהל) - הוא אינו יכול להסתובב על צירו בתוך שק האשכים. הגורמים לתזוזה זו מרובים: חבלה קלה בשק האשכים, חשיפה לקור עז, מאמץ גופני, מגע מיני ועוד. כאשר האשך מסתובב על צירו, זרימת הדם אליו נפסקת - תחילה בווריד ואחר כך גם בעורק. אם לא ינותח החולה בתוך שש שעות מתחילת הכאב, התוצאה הרסנית - נמק של האשך.

החולה סובל בדרך כלל מכאב חד-צדדי חריף בשק האשכים, מכאב בטן מפושט, מבחילה ומהקאה. לפעמים קודמת לכאב חבלה קלה. האשך רגיש מאוד למגע, והאזור אדום במקצת - אך רק רופא רשאי לבדוק את החולה בדיקה מקיפה כדי לברר מה מצבו.

בבית החולים מאששים את האבחנה במכשירי הדמיה משוכללים, המציגים את רקמת האשך ואת זרימת הדם שבתוכה, ומנתחים את החולה בדחיפות. בניתוח מסובבים את האשך חזרה וזרימת הדם אליו מתחדשת.

עווית הכליה


אחרי שמזריקים חומר צבעוני לדם,
ניתן לראות את הכליות ואת
השופכנים. משמאל נפרש שתן,
ואילו מימין השופכן חסום באבן

עווית הכליה (Renal Colic) היא כאב חריף שמקורואבן בדרכי השתן. האבן נוצרת על פי רוב בתוך הכליה ונושרת אל השופכן, ובדרכה אליו היא עלולה להיתקע במעבר שבין אגן הכליה ובינו או בכל מקום אחר לאורכו ולגרום כאב עז. מדוע נוצרות אבנים בדרכי השתן? תיאוריות רבות מנסות להשיב על שאלה זו, ואין הסבר אחד המניח את הדעת, אך נראה שאנשים הממעטים בשתייה מועדים יותר ללקות בזה.

אחד מכל עשרה יסבול במהלך חייו מהתקף של עווית הכליה, לכן שימו לב לסימנים: כאב חריף הממוקד במותן או בשיפולי הבטן - ולעתים הוא מקרין לשיפולי הבטן או למפשעה - וכרוך לעתים קרובות בבחילה ובהקאה. לשם אבחנה אפשר להקיש קלות בכף יד קפוצה על החלק האחורי של מותני החולה. המקום רגיש ביותר, ואם החולה יאשר שכואב לו שם מאוד בעת הבדיקה, יעיד הדבר שאבן אכן חוסמת את הצנרת בדרכי השתן וגורמת כאב עוויתי.

הטיפול הראשוני בחולה הסובל מעווית הכליה הוא שיכוך הכאב והרגעה. בחדרי המיון נותנים תרופות להרפיית השריר העוטה את דרכי השתן, וכך מפסיקים את העווית. בבית החולים נוטים היום לרסק את האבנים באמצעות גלי הדף, ולא ולנתח את החולה. רבים הסיכויים שמי שסבל מאבנים בדרכי השתן, יוסיף ויסבול מהן, ועל כן חובה על חולים שכאלה להרבות בשתייה ולהימצא במעקב רפואי.

החדרת צנתר לשלפוחית השתן

רק מי שיודע להחדיר צנתר לשלפוחית השתן ולשמור בקפדנות על כל כללי הסטריליות, רשאי לעשות זאת. אם אי אפשר לשמור על תנאים סטריליים, יש לשקול אם כדאי להחדיר את הצנתר אל השלפוחית. עליכם לדעת כיצד להכין את הצנתר: איך לפתוח אותו בצורה סטרילית ואיך לקבע אותו למקומו אחר כך.


מתוך "עזרה ראשונה להצלת חיים",
מאת פרופ' יואל דונחין ונתן קודינסקי
משרד הביטחון - ההוצאה לאור