בן או בת בהזמנה

האדם שואף לשלוט בחייו, עתידו ועתיד משפחתו. השאיפה לקבוע את מין הצאצאים חזקה במיוחד על רקע כלכלי (כוח עבודה, תשלום מוהר) ותרבותי, והוא אף מתחזקת בעקבות הנטיה לצמצם את מספר הצאצאים במשפחה. האם הרפואה ערוכה לכך? האם החברה מוכנה לכך מבחינה מוסרית?

 דר' דינה צפרירי,

 דר' למיקרוביולוגיה, עבדה כחוקרת בבקרה על חלוקת תאים במכון וייצמן.

מאז ומעולם שאפו הורים לקבוע כרצונם את המין (הזוויג) של הצאצא שבדרך. ההעדפה למין מסוים הושפעה, ומושפעת עד היום, מהנורמות הרווחות בחברה, משיקולים כלכליים ומצורכי המשפחה, ומנטיותיהם האישיות של ההורים. ברוב החברות, למעט מספר חברות מטריארכליות, הגברים הם המפרנסים ונושאי שם השושלת, כך שהשאיפה הנפוצה יותר היתה להביא לעולם בנים. האפשרויות העומדות כיום לקביעת מספר הילדים ומועדי הולדתם, עם הירידה במספר הילדים במשפחה, עוד הגבירו את השאיפה לקבוע את מין העובר.

מין העובר נקבע ברגע שתא זרע אחד מסוים מפרה ביצית אחת מסוימת. מאחר שכל ביצית מכילה כרומוסום X אחד, הרי שמין העובר תלוי בכרומוסום המין הכלול בתא הזרע המפרה: הפריית הביצית על ידי תא זרע המכיל כרומוסום X תביא להולדת בת (XX) ואילו הפרייתה על ידי תא זרע הנושא כרומוסום Y תגרום להולדת בן (XY). מספר תאי הזרע מכילי Y שמייצרים אשכיו של גבר שווה למספר תאי הזרע מכילי X, ולפיכך הסיכויים להולדת בן או בת שווים מלכתחילה, פחות או יותר. על פי נתוני המרכז האמריקאי לסטטיסטיקת בריאות, נולדים מעט יותר בנים מבנות, ביחס 51.2 בנים ל-48.8 בנות. מתברר שיחס זה, פעמים רבות אינו מספק את אלה שמתכוננים להיות הורים, ובהיסטוריה נוסו שיטות משיטות שונות, חלקן משונות, להגדלת הסיכוי להולדת צאצא מהמין המתאים לרצון ההורים, בדרך-כלל -בן.

כיוון הרוח - והירח

שיטות קביעת המין הנוחות ביותר ליישום הן אלו התלויות אך ורק בבני הזוג; בין השיטות הללו נציין תזמון יחסי-המין וצורתם. גורמים אלה עוברים כחוט השני לאורך ההיסטוריה, עם תוספות בהתאם לרוח התקופה. רבות מן השיטות מיושמות עדיין ברחבי העולם. הסיבות לכך נעוצות, כנראה, בעובדה שאין הן כרוכות במאמצים או במשאבים כלשהם, בבחינת "אם לא יועיל לא יזיק"; עובדה, בערך בחמישים אחוז מהמקרים זה עובד...

ביוון העתיקה האמינו כי על מנת שהרך הנולד יהיה בן, בני הזוג צריכים לקיים יחסי מין כשהם שכובים על צידם הימני. רעיון זה נבע, כנראה, מהאמונה שבגוף האשה קיימים שני רחמים והימני מיועד לבנים. יתר על כן, האמינו שהאשך הימני בגוף הגבר הוא האחראי לייצור בנים ולפיכך קשרו את האשך השמאלי. אמונה זו רווחה אף במאה ה-18, עד כי ניתנה המלצה לבני האצולה הצרפתית לכרות את האשך השמאלי. זאת למרות שכבר אריסטו העיד על אדם קשור אשך שהוליד גם בנים וגם בנות. אריסטו קבע שעודף נוזלים גורם להולדת בנות. לפיכך, כדי להוליד בנים גרס שיש להימנע מעודפי נוזלים, ולכן להקפיד בזמן ההזדווגות על כיוון הרוח, טיב המזון ובעיקר על חימום הגוף, חימום שמפחית את כמות הנוזלים בו. רוח צפונית תביא להולדת בנים וזאת משום שבניגוד לרוח הדרומית, היא אינה מכילה נוזלים. טבילה במים קרים תביא להולדת בנות. כל מזון המעלה את טמפרטורת הגוף יעזור בהולדת בנים, ולכן צעירים שחום גופם טרם התייצב, כמו גם זקנים שחום גופם כבר חסר, יולידו בנות. לפי אמונות נוספות שרווחו, ועדיין רווחות בקרב אוכלוסיות שונות, יש לקיים יחסי מין כשהירח במילואו או להניח סכין מתחת למיטה אם רוצים בהולדת בן. לעומת זאת, קיום יחסי מין כשהירח חסר, או הנחת ביצה מתחת למיטה יטו את הכף להולדת בנות.

גם המקורות היהודיים לא פסחו על הנושא, וכבר בספר ויקרא (פרק יב, פסוק 2) נאמר: "אשה כי תזריע וילדה זכר..". תלי תלים של פירושים ניתנו לפסוק, החל מהגמרא (נידה דף ל"א), דרך רש"י, הרמב"ם והרמב"ן, כאשר ההתייחסות היא למזרעת תחילה. הכוונה על פי המפרשים היא או שהגבר גורם לאשה להגיע לסיפוקה לפני שהוא מגיע לסיפוקו ואז גמולו יהיה הולדת זכר, או שהכוונה במזרעת תחילה, היא לזרעה שלה, דהיינו - הביצית ותהליך הביוץ. המלצות נוספות להולדת בן, המופיעות בגמרא במסכת נידה, הן "מי שמשהה עצמו על גוף האשה בעת המשגל" (עומק החדירה), או משגל כפול. פירושים והמלצות אלה הם הקרובים ביותר לשיטות המקובלות כיום על ידי חוקרי פוריות רבים. לעומת זאת, כנראה בהשפעת תקופת ימי הביניים, כותב ר' חזקיה בר מנוח (חזקוני), מבעלי התוספות: "וילדה זכר - יש באשה שבעה נקבים. שלושה מימין שלושה משמאל ואחד באמצע וכשהזרע נכנס באותם שבימין, תלד זכר (כשהיא שוכבת סמוך אחר הבעילה על צלע ימין הזרע נכנס באותם נקבים של ימין תלד זכר....), ואם נכנס בשמאל - תלד נקבה, ואם נכנס באמצעי תלד טומטום (שזוויגו אינו מוגדר) או אנדרוגינוס".

העיתוי, האורגזמה והאמבטיה

בשלהי המאה העשרים התפרסמו שיטות שונות, רובן שנויות במחלוקת, על ידי מדענים העוסקים בחקר הפוריות. שיטות אלו מבוססות, לטענת החוקרים, על מספר תכונות המבדילות בין תאי הזרע המכילים כרומוסום Y לאלה המכילים X. תאי הזרע המכילים כרומוסום Y(שהוא כרומוסום קטן) קלים וזריזים יותר מתאי הזרע המכילים X; לעומת זאת תאי הזרע המכילים כרומוסום X עמידים יותר בדרכי המין של האשה, ולכן שורדים זמן ארוך יותר. לנדרום שטל (Shettles), רופא נשים אמריקאי, פיתח בשנות ה-70 שיטה מורכבת שאמורה להגדיל את הסיכוי להולדת ילד ממין מסוים, ופרסם את שיטתו בספר שתרגום שמו "כיצד לבחור את מין התינוק". הזמן משחק תפקיד חשוב בשיטתו של שטל.

תאי הזרע מתים תוך ימים ספורים בדרכי המין של האשה, ולפיכך הזמן המתאים לקיום יחסי מין לצורך התעברות הוא בין 4-5 ימים לפני הביוץ (כרגיל מדובר בפרק זמן קצר יותר; הריונות בעקבות יחסי מין שנעשו חמש יממות לפני הביוץ הם נדירים למדי) ועד כיממה לאחר הביוץ (הביצית נותרת בת-הפריה בחצוצרה רק כיממה לאחר הביוץ; לאחר מכן היא מאבדת את פוריותה, ולבסוף מתפוררת). לפיכך, לשיטתו של שטל, ככל שקיום יחסי המין נעשה קרוב יותר לזמן הביוץ עולים הסיכויים ללדת בן - בנסיבות אלו זריזותם של תאי הזרע המכילים Y היא הקובעת, ולהם יש סיכויים גבוהים יותר להפרות את הביצית. לעומת זאת, קיום יחסי המין יומיים-שלושה לפני הביוץ מגדילים את סיכוייהם של תאי הזרע מכילי X, העמידים יותר וזריזים פחות, לשרוד עד לביוץ. חדירה עמוקה מקרבת את תאי הזרע לביצית ומקצרת את זמן שהותם בסביבה "עוינת" ובכך מגבירה את סיכוייהם של תאי הזרע מכילי Y, הזריזים יותר, לנצח במרוץ. אותו הסבר אפשר לתת גם למשגל הכפול הנזכר בגמרא וגם לתדירות קיום יחסי המין- ככל שעולה התדירות גובר הסיכוי של תאי הזרע הזכריים הזריזים להפרות את הביצית. במחקר אנתרופולוגי שנערך בשבט אינדיאני החי באזור האמזונס התברר שלילד הראשון והשני במשפחה סיכוי של 57% להיות בן, בעוד שלילד החמישי והשישי הסיכוי לכך הוא 43% בלבד. ההסבר לכך הוא שתדירות המשגלים של הזוג בשנות הנישואין הראשונות גבוהה יותר ויורדת בחלוף הזמן.

לטענתו של שטל גם לדרגת החומציות (ה-pH) של הנרתיק (לדן, וגינה) השפעה על הסיכויים ללדת בן או בת. חומציות מוגברת (המתבטאת בערך pH נמוך) היא קטלנית לתאי הזרע מכילי Yופחות קטלנית לתאי הזרע מכילי X. בעת אורגזמה הופך פנים-הנרתיק לפחות חומצי (ובמילים אחרות - הבסיסיות בו מתגברת) ולפיכך הסיכוי להרות בן עולה בעקבות אורגזמה של האשה.

גורם נוסף המשפיע על היחס בין תאי הזרע מכילי X ומכילי Y הוא הטמפרטורה בה שוהים תאי הזרע באשכים. תאי זרע רגישים לטמפרטורות גבוהות יחסית (יחסית לשק האשכים, שהטמפרטורה בו נמוכה במידה ניכרת מזו של פנים-הגוף, ועומדת על כ-32 מעלות). תאי הזרע מכילי Y נפגעים יותר בטמפרטורות גבוהות-יחסית, והאחוז שלהם יורד עם עליית הטמפרטורה. לפיכך ממליץ שטל לגברים המעדיפים בנים-זכרים להימנע מלבישת מכנסיים הדוקים. לאלה המעדיפים להוליד בנות ממליץ שטל על אמבטיה חמה לפני קיום יחסי המין - העלאת הטמפרטורה בשק האשכים מקנה יתרון לתאי הזרע המכילים X. כך, אגב, מסבירים את העובדה שלספורטאים יש יותר בנות מאשר בנים. נזכיר כי קיימת, אם כן, סתירה בין הגישה המודרנית לבין השיטה הקדומה, שגרסה כי טבילה במים קרים היא סימן לבנות דווקא... עוד מרכיב של השיטה המודרנית הוא מרכיב התזונה: הקפדה על תזונה מתאימה בהתאם למין הרצוי של הצאצא (מחקר צרפתי-קנדי שנערך בשנות ה-70 מצביע על מזון עתיר נתרן ואשלגן ודל בסידן ובמגנזיום כמעלה את הסיכוי לבן-זכר). הקפדה על כל ההנחיות מבטיחה, לטענתו של שטל, 70-75 אחוזי הצלחה.

שיטה עמומה ושיטה זוהרת

גישה שונה גורסת הפרדה בין שני סוגי תאי הזרע מחוץ לגוף, במעבדה, בעזרת אמצעים שונים, המתקדמים עם התפתחות הטכנולוגיה; השיטה מבוססת על ההבדלים הפיסיקליים שבין תאי הזרע המכילים X לאלה המכילים כרומוסום Y. שיטות ההפרדה פותחו מלכתחילה לצורך חקלאי-כלכלי בבעלי חיים כמו בקר, צאן, חזירים, ארנבות.

באדם, ההבדלים הפיסיקליים שבין שני מיני תאי הזרע קטנים מאלה שבבעלי החיים, ובמעבדות רבות מנסים לשפר את שיטות ההפרדה. אחת השיטות המקובלות היא זו שפיתח רונלד אריקסון (Ericsson) בשנות ה-70. תאי הזרע מונחים בראש עמודה של חלבון (אלבומין) נוזלי שצמיגותו גבוהה, עמודת חלבון הנתונה בצינור שבקצהו התחתון ברז. הטענה היא שתאי הזרע המכילים כרומוסום Y- שהם קלים וזריזים יותר - מקדימים להגיע לתחתית העמודה. תאי הזרע המקדימים להופיע מוזרקים לרחמה של מי שמבקשת להרות בן זכר; מי שרוצה בילדה, ממתינים לתאי הזרע המגיעים אחרונים לתחתית העמודה. אריקסון טוען להצלחה של 73% בלידת תינוקות בנות ומעל 75% בלידת בנים. שיטת אריקסון רשומה כפטנט ולמספר מוגבל של מרכזים (כולל מעבדה בארץ) הזיכיון להשתמש בשיטה. ואולם יש מעבדות, כולל בארץ, בהן לא הצליחו להגיע בדרך זו להעשרה של תאי זרע לאחד הזוויגים. ייתכן שיעילותה של דרך זו נמוכה, וההצלחה עליה דיווח אריקסון נעוצה דווקא בהמלצות הכלולות בשיטתו של שטל, המשמשת אותו.

שיטת הפרדה אמינה ביותר, ומוכחת מבחינה מדעית, היא שיטת ההפרדה בין תאי זרע באמצעות קרן ליזר, על פי כמות צבע זרחני הנקשר באופן סגולי (ספציפי) לחומצת הגרעין דנ"א, שיטת Flow Cytometry) FCM). מאחר שכרומוסום Xגדול יותר מכרומוסום Y, כמות הצבע הזרחני הנקשר גדולה יותר בתאי זרע הנושאים כרומוסום X. הנוזל המכיל את תאי הזרע הצבועים מוזרם בצינורית דקיקה המאפשרת מעבר של תא אחד בלבד בכל פעם, וקרן הלייזר סורקת כל תא ותא. התאים מופרדים למכלים שונים על פי כמות הצבע שבהם, נשטפים ומוזרקים לנשים בהתאם לרצונן. השיטה משמשת במשק החי למעלה מעשור, והוכח כי היא יעילה וכי הצאצאים המתקבלים הם בריאים, מה שמצביע על בטיחותו של התהליך. יעילות ההפרדה בשיטה זו עומדת על 93% בלידת בנות ו-73%בלידת בנים. סיבת ההבדל-הניכר ביעילות נעוצה אולי בשנים של התמחות ואימון בבידוד זרעונים נושאי כרומוסום X, ואולי גם בכך שקל יותר לקבוע תאי זרע "זורחים", הפולטים יותר אור באורך-הגל הנבדק. החברה היחידה בעולם שזכתה באישור ליישם שיטה זו בבני אדם היא חברת Microsort (שימו-לב להבדל הקטן - זה לא ההיא מהמונופול המפורסם...) בארה"ב. חברה זו זקפה לזכותה עד סוף מאי 1999 בסך-הכל 46 לידות; מתוך 14 זוגות שביקשו בנות, 13 זוגות קיבלו בשיטה זו את מבוקשם. יידרשו מאות לידות לפני שהשיטה תאושר כבטוחה לשימוש הציבור הרחב. בשלב זה ניתן האישור לשימוש רק במקרים בהם בני הזוג נושאים גן פגום הקשור במין, דהיינו - גן השוכן בכרומוסום X ומנתיב מחלה תורשתית כגון דממת (המופיליה, אי-קרישת דם), ניוון שרירים על-שם דושן(Duchenne), והידרוצפלוס (X-Linked Hydrocephalus). השכיחות של מחלות אלו גבוהה הרבה יותר בקרב בנים, שלהם רק כרומוסום X אחד, כך שכל פגם גנטי בו בא לידי ביטוי. כדי למנוע לידת ילדים חולים, התמחו המעבדות בבידוד תאי הזרע המכילים X.

השיטה היחידה המאפשרת קביעת מינו של העובר ביעילות של מאה אחוזים היא "זיהוי זוויג העובר לפני ההשתרשות ברחם", PGD. שיטה זו כרוכה בהפריה חוץ-גופית ונטילת תא מהעובר המתפתח לצורך קביעת המין. רק עובר בן המין הרצוי מושתל ברחמה של האם המיועדת. וכך פועלת השיטה: ביציות שנלקחות משחלת האם מופרות במבחנה; שלושה ימים לאחר ההפריה, כשהעובר מונה שמונה תאים, נלקח אחד התאים לבדיקה - נציין כי בשלב זה אין חשש לפגיעה בעובר המתפתח, מכיוון שעדיין לא חלה בו התמיינות לאיברים, וכל אחד מהתאים יכול להתפתח עובר שלם. צובעים את הכרומוסומים בעזרת סמנים זרחניים (שיטתFish) בצבעים שונים, הנקשרים באופן סגולי לכרומוסום הנבדק. בשלב זה ניתן לקבוע גם אם העובר נושא אחת מן המחלות התורשתיות שמקורן הגנטי נקבע כבר. עלותו של התהליך גבוהה ואילו ההצלחה של השתלת העובר ברחם האם אינה עולה על 35%. רשויות ארה"ב מגבילות את השימוש בשיטה זו רק לזוגות הסובלים מבעיות פוריות או לנושאי גנים פגומים.

מה מותר ומה מוסר

בשלב זה של התפתחות השיטות עוצרים המדענים ומעלים שאלות מוסריות. האם יש זכות להתערב במעשי הבריאה? היכן עובר הגבול בין השאיפה להחליט בן או בת לבין השאיפה לבן כחול עיניים, בעל בלורית, אינטליגנטי, רגיש וספונטני? האם אין זו פעולה אנוכית? כיצד אנחנו יכולים לקחת על עצמנו את האחריות לשינוי היחס בין גברים לנשים באוכלוסייה? כמו בכל נושא שנוי במחלוקת, לכל טיעון שמתעורר בענייני מוסר יש טיעון שכנגד. מתברר שכיום משתמשים ברחבי העולם באמצעים הרבה פחות מוסריים לצורך השגת אותן מטרות. בהודו נפוץ מאוד השימוש בבדיקות אולטרה-סאונד לשם איתור המין "הלא נכון", דהיינו בנות. בבומבי מפרסמות עצמן למעלה ממאתיים מרפאות העוסקות באיתור מין העובר ובהפלות בסיסמה: "הוצא 700 רופיות עכשיו וחסוך 700,000 רופיות מאוחר יותר"; הכוונה היא לנדוניה שעל הורי הכלה לשלם למשפחת החתן. באחד המחקרים המצוטטים על ידי לורי אנדרוס (Andrews), מרצה למשפטים בארה"ב, מתוך 8,000 הפלות שבוצעו בהודו, 7,999 מהעוברים שהופלו היו נקבות. בסין, בעקבות האיסור לגדל יותר מילד אחד, נפוץ השימוש בהפלות וברצח ולדות נקבות, בעיקר בכפרים, שם נחוץ כוח עבודה, עד כדי כך שהיחס בין בנים לבנות באוכלוסייה הוסט ל-153 בנים לכל 100 בנות. בארה"ב, לעומת זאת, מסתבר שהפונים (נכון יותר, הפונות) לחברות המספקות שיטות להפרדת תאי הזרע, החברות אריקסון ומיקרוסורט, מעדיפים בנות. לדעת אריקסון, בתקופתנו, בעקבות פריחת הפמיניזם, הנשים הן הכוח המניע ו..נשים רוצות בנות. לדבריו, בעבר רוב הפניות נוסחו בנימה של התנצלות כגון: "אני מאוד אוהבת את בני, אבל...." ואילו כיום הפונות אינן מרגישות כל צורך להתנצל. לאור כל הטיעונים וההתלבטויות בנושא מגבילה מיקרוסורט את שירותיה רק למקרים בהם לזוגות יש לפחות ילד אחד ממין מסוים והם מעונינים בתינוק מהמין האחר. כל המתנגדים לשימוש בשיטות המאפשרות את בחירת מין העובר מודים כי בעתיד תתאפשר בחירה חופשית לכל מעונין שיהיו בידיו אמצעים כספיים. וכפי שאמר המנכ"ל של החברה האמריקנית לפוריות בנג'מין יונגר (Younger) "בני אדם רוצים זאת. וכשבני אדם רוצים דבר כלשהו, המדע מוצא דרך לאפשר זאת". ובני אדם רוצים לשלוט גם על הבחירה של מין ילדיהם.


מתוך גלילאו - כתב עת למדע ומחשבה
גליון 38, ינואר-פברואר 2000