רפואה און-לייןראיון עם מייסד המרכז, עוזיה גליל לאחר שנים ארוכות שבהן הקמת חברות בתחומים מגוונים של הייטק, כאשר אתה כבר עוסק בסיוע להקמת חברות חדשות בתחום המסחר האלקטרוני והמידע הרפואי, לאיזו מטרה אתה מקים את מרכז גליל בטכניון?"אני שואף לאפשר ניצול המידע הרב הקיים היום. בדרך הטובה ביותר. תקשורת ומדעי המחשב הם בין התחומים שהטכניון בולט בהם. בצד אלה, קיים בית הספר לרפואה בטכניון, שהוא ייחודי כפקולטה לרפואה במוסד שיכול לספק לה תשתית הנדסית-מדעית, תשתית שאמורה להשפיע על חינוך הרופאים. מפקולטה כזו יוכל לצאת סוג אחר של רופא. המטרה היא לא להסתפק במחקרים המעולים והטובים בתחומי הרפואה. אלא ליישם גם את ההיבט הטכנולוגי שהטכניון מאפשר. "הנתונים הייחודיים האלה של הטכניון חשובים במיוחד על רקע ההתפתחות המהירה של האינטרנט, של הלימוד מרחוק ושל היכולת לשלוט על תהליכים מרחוק. עם ריבוי המידע הזמין לכל גוברת השאלה איך לנצל את המידע הרב בדרך הטובה ביותר. איך לשפר התייעצות עם מומחים מרחוק, איך לנצל ברפואה את הרופאים הטובים ביותר, גם אם אינם לידך. ההתקדמות בתחום הטלקומוניקציה פותחת למעשה אופקים חדשים ויכולות נוספות בתחום זה". דברים כאלה קורים כבר היום."אנחנו רואים כבר עכשיו שימוש בטלרפואה ובהעברת מידע רפואי באוניברסיטאות מרכזיות בעולם. כבר יש דיונים שבהם משתתפים מומחים העוסקים באותם נושאים ונמצאים במקומות שונים בעולם. כבר אפשר לדבר על טיפול רפואי באמצעות האינטרנט. אין ספק שהנושא הופך לשימושי יותר ויותר. צריך להבטיח שהרופא העתידי יוכל להשתמש בכלים אלה. חשוב שהפקולטה לרפואה בטכניון תהיה שותפה למחקרים בתחום זה. עם הגיבוי הטכנולוגי של הטכניון, יכולה להיות לה תרומה רבה להגברת היעילות בשימוש בכלים אלה. חשוב לא פחות לעזור לסטודנטים לרפואה להיחשף בשלב מוקדם בלימודיהם לאפשרויות אלה. חשוב שהשימוש בכלים אלה לא יהיה זר ומלאכותי לרופאים שבדרך. יש להכשיר אותם להיעזר ביכולות הקיימות בתחומי המחשבים והנדסת החשמל, כדי שיסיימו לימודיהם כרופאים מתקדמים יותר מאשר בוגרי בתי ספר רגילים לרפואה. בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון יהיה, אם כן, רופא ייחודי, אחר?
"איננו הראשונים בעולם, עוד אוניברסיטאות הכירו בצורך להקנות לסטודנטים שלהן כלים כאלה ואסור לנו להישאר מאחור. לכן אנחנו חייבים להבטיח שכבר בתקופת הלימודים הסטודנט לרפואה יכיר את אפשרויות השימוש בכלים החדשים והמלהיבים האלה וירותק אליהן". באילו תחומי מחקר יעסוק מרכז גליל בטכניון?"מדובר בכמה כיווני מחקר וחשוב לגלות את השימוש העתידי היעיל ביותר. לדוגמה, אם ידוע היום שאינפורמציה רפואית אישית צריכה להפוך לאינפורמציה ספרתית שתוצג ברשת האינטרנט. זה מיד מעלה את בעיית שמירת הפרטיות. נוצרת כאן בעיה יסודית בין אגירת המידע בצורה היעילה ביותר. לבין ההיבטים המשפטיים של שמירת צנעת הפרט של החולה בדרך הטובה ביותר. "יש לבדוק כיצד להשתמש במידע הרפואי המצטבר לצורך רפואה מונעת, לפני שהמטופל נזקק לטיפול רפואי במחלה. צריך לבצע מחקרים שיביאו לשיטות יעילות יותר של תקשורת בין המקום שבו נמצא המטופל לבין מקומו של המומחה. חשוב למצוא דרכים שיכוונו את המטופל למידע רפואי הרלוונטי לו. עם ריבוי המידע היום, החולה עלול ללכת לאיבוד. ריבוי המידע מעמיד גם אתגרים חדשים לפני הרופא. המטופל מגיע היום לרופא כשהוא מצויד במידע רב שאסף בעצמו מהאינטרנט. במצב כזה אין עוד מקום לפטרנליזם של הרופא בזכות הידע הייחודי שלו. "היום, אפילו לפי חוק זכויות החולה, הרופא חייב להסביר למטופל את מצבו בדרך שהוא יוכל להבין. רופא צריך להתמודד עם מטופל, שאינו רופא, אך הינו בעל ידע. כמו כן יש לבדוק איך לשפר את הטכנולוגיה המאפשרת ניתוחים בהנחיה של רופא מומחה מרחוק. "כל אלה נושאי מחקר. בשלב זה המרכז צריך לעסוק במחקר ובמתן סיוע למערכת הלימוד בפקולטה, כדי לחשוף את הסטודנטים לשימוש בכלים החדשים בשלבים מוקדמים ככל האפשר". לאחר עשייה רבת שנים כשלך, מדוע החלטת על הקמת המרכז החדש ועל מעורבות בתחום חדש?"קודם כל, רציתי לעשות משהו למען הטכניון. את ההחלטה על הקמת המרכז קיבלתי עוד כשהייתי באלרון. המכון הוקם למעשה בכספי אלרון. על פי דרישתי. לא רציתי לבנות בניין או מונומנט. הטכניון קרוב ללבי ושני הנושאים הקרובים ללבי הם הרפואה והיבטיה הטכנולוגיים ונושאי מחשבים ותקשורת. במשך שנים רבות הציק לי שלא הצלחתי לשלב את הנושאים הקרובים לי במוסד החשוב לי. הקמת המרכז לטלרפואה ומידע רפואי היא הזדמנות לעשות את הדבר שאני מאמין בו. ואכן, אם הפעילות במרכז תהיה כפי שאני צופה, היא תהווה מנוף לתרומה מגורמים רבים בעולם. זו תרומה לחברה, לחינוך, לטכניון ולייחודיות שלו. זה ניצול נכון של משאבים". אתה שם דגש על חינוך הרופאים. איזה רופא עתידי יוכשר בעקבות הקמת המרכז?"הטיפול הרפואי תלוי בכלים שעומדים לרשות הרפואה וכמובן ברופאים ובאנשים שיוכלו לנצל את הכלים האלה. קצב השינויים הטכנולוגיים של הכלום העומדים לרשות הרפואה (כולל תרופות ותהליכים) הוא מהיר מאוד. ואולם אנשים משתנים בקצב איטי. רופאים חייבים להבין שהיום לימודי הרפואה הם רק ראשית הדרך. רופא יצטרך להמשיך כל חייו להתאים את עצמו למידע חדש, לתופעות חדשות, לכלים חדשים ולניסיון שנרכש במקומות אחרים. "יתרונו האדיר של המרכז החדש הוא ביכולת לעדכן את הרופא - כמו גם את המטופל - גם במקומות הנידחים ביותר. בחידושים האחרונים. אחד הדברים שיאפיינו את רפואת העתיד הוא שהרבה יותר טיפולים ייעשו שלא במסגרת בתי חולים, אלא במסגרת ביתית. זה עשוי להקטין את עלויות הטיפול. הטלרפואה מאפשרת לשחרר מטופל לביתו מוקדם יותר ולהשאיר אותו קשור למקור הטיפול גם בהיותו בביתו. "יתר על כן - מה שקורה בחקר הגינום האנושי עתיד להביא לפיתוח תרופות שיותאמו יותר למבנה ה-DNA והצרכים של המטופל. תהיה יותר פרסונליזציה של הטיפול. התקדמות לכיוון של מתן הטיפול הטוב ביותר לכל, תחייב כלים פחות יקרים של בדיקה ומידע מרחוק. ברפואה, שלא כבתחומים אחרים, מהפכות קורות לאורך שנים. לכן כל כך חשוב לחנך את הרופאים לפתיחות. לשינויים שיחולו ביחסי חולה-רופא. צריך להגיע ליחסי שיתוף פעולה והערכה הדדית וכלי האינפורמציה יעזרו למצב החדש". בשנים האחרונות אנחנו שבים ודנים בפער המתרחב בין אלה שיש להם נגישות לאוטוסטרדת המידע לבין אלה הנשארים מאחרו, שסיכוייהם להשתלב בחייי הכלכלה והמדע הולכים וקטנים. האם השימוש בכלי מידע רפואי ובטלרפואה לא יתרום להרחבת הפער הזה?
"להיפך, זה יסייע להקטנת הפער. גם לאדם מאזור נידח באפריקה יהיה סיכוי לקבל מידע וטיפול ברמה הגבוהה ביותר באמצעות השימוש בכלים אלה. רק כך יוכלו מומחים להנחות טיפולים וניתוחים במטופלים שאין להם כל סיכוי להגיע אליהם בדרכים אחרות. הכלים האלה הופכים את הידע הרפואי הטוב ביותר ל,מין יותר, ליותר בני אדם". אתה רואה סכנות במרחב החופשי החדש הזה?"תמיד יש סכנה במידע שמגיע בצורה רחבה לציבור רחב. עלול להיווצר מצב שבו החולה יסתמך על מידע שמצא באינטרנט, יוותר על פנייה לרופא ויחליט על דעת עצמו החלטות לא נכונות. תהיה סכנה, וצריך יהיה למצוא פתרונות משפטיים, של בקרת שחרור תרופות לחולים. עלולה גם להיווצר בעיה של הגנה על הפרטיות ושימוש לרעה במידע ללא היתר. וקיימת תמיד הסכנה של הסתמכות יתר על כלים טכנולוגיים. אסור לוותר על השיפוט האנושי". מתוך "הטכניון" - מגזין הטכניון, מרץ 2001 |