טופח מצוי

(ג'ולבאן – .Lathyrus Aphaca L)

תיאור הצמח

צמח חד-שנתי ממשפחת הפרפרניים, שגובהו 10-15 ס"מ. נפוץ כמעט בכל אזורי הארץ, גדל בשדות ובשוליהם, בשטחים פתוחים, בגנים ובצדי דרכים. העלים הבוגרים חסרי טרף, ותחתיו קיבלו עלי הלוואי צורת עלים דמויי ביצה, ומביניהם יוצאת הקנוקנת. הפריחה בחודשים פברואר-אפריל. ניצבי התפרחת נושאים לרוב פרח אחד, צבעו צהוב. הפרי הוא תרמיל מאורך, משונץ מעט. עונת האיסוף: מרס-מאי.

מקורות ופולקלור

המונח טופח מופיע במשנה כשם של צמח: "הפורקדן והטופח אינם כלאים זה בזה" (כלאים א', א'). אין יודעים בוודאות לאיזה מין, ממיני הטופח הגדלים בר בארץ, נתכוונה המשנה במונח טופח. את הזרעים היו שורים במים ומכינים מהם גריסים : "גריס של פול וגריס של טפיח הרי אלו מין אחד" (תוספתא, תרומות ו', י"א).

רפואה עממית

מיני הטופח הגדלים בר אהובים מאוד על הפלאחים הערביים בארץ-ישראל, והם אוכלים אותם בתאווה רבה - ירוקים או מבושלים. הם משמשים ברפואה העממית, כתרופה בדוקה לשלשול, כאמצעי ליצירת חלב אצל האם המינקת ולריפוי פצעי פנים.

אופן השימוש

אכילת 20-50 גר' זרעים ותרמילים - ירוקים או מבושלים - מרפאת שלשול. אכילת 30 גר' תרמילים ירוקים וזרעים, יום-יום, בעונת ההנקה, יוצרת ומגבירה את החלב אצל האם המינקת. אכילת זרעי טופח בכמות העולה על הכמות הרשומה עלולה להזיק ולגרום לכאבי ראש.

מי פנים להסרת פצעים: מבשלים 100 גר' תרמילים וזרעים ירוקים בליטר מים במשך חצי שעה, מסננים, מצננים ומשתמשים במרתח כמי פנים להסרת פצעים.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום