כלך מצוי
תיאור הצמחצמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הסוככיים, שגבעוליו הזקופים מגיעים לגובה של יותר מ-2 מ'. הוא צומח בעיקר באדמות טרשים ובבתות יבשות. נפוץ בגולן, בגליל, בגלבוע, במורדות הרכסים המשתפלים אל בקעת הירדן, בשומרון, ביהודה ובנגב הצפוני. בתחילת החורף מצמיח הכלך שושנת-עלים גדולה במיוחד מצוואר השורש; עלי השושנה גזורים ומנוצים. באביב עולה ממרכזה של שושנת-העלים גבעול גבוה, הנושא עליו צברי פרחים. הפריחה בחודשים מרס-יוני. כל סוכך קטן נושא עליו פרחים צהובים רבים. הפירות הם שטוחים ואליפטיים, כל פרי בנוי משני זרעונים. מועד האיסוף: ינואר-אוגוסט. מקורות ופולקלורהמלה כלח מופיעה פעמיים בספר איוב: "תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו" (ה', כ"ו). וכן: "גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח" (ל', ב'). יש מן המפרשים שפירשו, כי הצדיק יבוא אלי קבר שבע ימים ושנים, בהישענו על משענת הצמח "כלח", שהוא - אולי - הכלך המצוי. רפואה עממיתברפואה העממית של עדות ישראל משתמשים בשרף הנוטף מהגבעולים עם פציעתם, כתרופה לפצעים, לנפיחות, לכאבי שיניים, לכאבי בטן, לטחורים, לכאבי גרון, להצטננות ולדלקת ריאות, וכן לחיזוק הראייה. אופן השימושיש לפצוע את הגבעולים קרוב מאוד אל השורשים, ואז נוטף שרף, המתקשה במגעו עם האוויר. אוספים את טיפות השרף ומבשלים אותם במים. הכמות: 2 גר' שרף לליטר מים. במרתח המתקבל משתמשים כתה, ששתייתו מרפאת כאבי בטן, כאבי גרון, הצטננות, דלקת ריאות ושלשול. תערובת השרף יחד עם דבש ועם גרגרנית שימשה כתרופה לחיזוק הראייה ולהפסקת דמיעה בלתי-רצונית מהעין, נגד כאבי גרון וצרידות. לריפוי פצעים, נפיחויות וטחורים: מבשלים 10 גר' שרף בליטר מים במשך רבע שעה, טובלים צמר-גפן במרתח בעודו חם, ומניחים על פצעים ועל נפיחויות. לסובלים מטחורים מומלץ לשהות באמבט קטנטן המכיל ליטר מים חמים וליטר מרתח, במשך 10 דקות. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |