כסיה מדברית
תיאור הצמחשיח ממשפחת הקסלפיניים, שגובהו עד 70 ס"מ. גדל רק במקומות חמים - בנגב הדרומי ובערבה, בערוצים ובנאות מדבר. גבעוליו מסתעפים מבסיסו, עליו ארוכים, מורכבים מזוגות עלעלים תמימים, דמויי ביצה הפוכה. הפריחה בחודשים ספטמבר-אפריל. הפרחים ערוכים באשכולות צדדיים, צבעם צהוב, עם פסי אורך ארגמניים על עלי-הכותרת. הפרי הוא תרמיל פחוס, כפוף במקצת. מקורות ופולקלורהצמח מכונה על-ידי אסף הרופא בשם כסייא דטורי, ועליו הוא כותב בספרו: "אם יוכת עליהו עד צאת מימיו יערב בדבש ויוטח בתוך העיניים, יבהיקם ויאיר אותם ויסיר הלובן ואם תשקה ממנו לכל סם שימות בו האדם ימליט. ויועיל לכליות ולעוצרי השתן ויפוצץ האבן". רפואה עממיתהצמח מקובל מאוד ברפואה העממית של הבדווים בנגב כתרופה לבעיות בדרכי העיכול, לעצירות ולהרעלות קשות. אופן השימושמבשלים 5 עלי כסיה בליטר מים כשעה, מסננים ושותים כוס אחת ביום. מרתח זה יעיל ביותר. נגד עצירות ובמקרים של הרעלות קשות, כתוצאה מאכילת מזון מקולקל. יש האוכלים את העלים כמות שהם - עלה אחד כתחליף לכוס מרתח. משרת עלים: כותשים 10 עלים, ומשרים את החומר הכתוש בליטר מים במשך שלושה ימים. שותים מהמשרה כוס אחת ביום, לפני ארוחת הבוקר. משרה זו יעילה מאוד לכל מחלות דרכי העיכול. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |