כרוב שחור
תיאור הצמחצמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים, המתנשא לגובה של יותר מ-1.5 מ'. הוא מצוי בארץ בכל אזורי החוף, בגליל, בעמק יזרעאל ובעמק הירדן העליון. גדל בשדות בור, בשדות מעובדים ובצדי דרכים. הגבעול מכוסה שערות זקופות וקשות, בעיקר בחלקו התחתון, והוא קירח סמוך לתפרחת. העלים התחתונים, הקרובים לקרקע, הם גדולים ורחבים, בעלי פטוטרת ארוכה וטרף דמוי כינור, הגזור ל- 2-6 אונות רחבות. הפריחה בחודשים אפריל-יולי. התפרחת מסועפת מאוד, מרובת פרחים וצפופה. צבע הפרחים צהוב. הפרי גלילי, זקוף ומשונץ. מועד האיסוף: ינואר-אוגוסט. מקורות ופולקלורבספרות חז"ל נחשב הכרוב לאחד מן הצמחים השכיחים בארץ-ישראל. המשנה עוסקת גם בדרכי גידול הכרוב ומפרידה בין כרוב-בעל לכרוב-שלחין: "כרוב של שקיא עם כרוב של בעל' (תרומות י', י"א). יש מן החוקרים המזהים את החרדל הנזכר במשנה - "חרדל וחרדל מצרי... אינם כלאים זה בזה" (כלאים א', ב') - עם הצמח כרוב שחור. רפואה עממיתערביי ארץ-ישראל מלקטים את העלים הצעירים ומתקינים מהם סלטים ותבשילי ירק. הם משתמשים בכל חלקי הצמח גם להכנת תרופות, המשמשות בעיקר לטיפול בתולעים בבטן, בצרידות, בכאבים ראומטיים, בפצעים, בגזים בבטן, בפטריות-עור, בדלקת הסימפונות (ברונכיט), בשיעול מחרחר ובנשימה כבדה. אופן השימושמבשלים 5-6 עלי כרוב בליטר מים כמחצית השעה. ממתיקים את המרתח בדבש, מסננים, ושותים 2-4 כוסות ביום. מרתח זה יעיל ביותר נגד צרידות, שיעול מחרחר ונשימה כבדה. מרתח זרעי כרוב שחור: מבשלים 10 גר' זרעים בליטר מים במשך חצי שעה, ממתיקים את המרתח בדבש. מרתח זה יעיל לתינוקות ולילדים הסובלים מתולעים בבטן, מקצרת (אסטמה), מדלקת הסימפונות ומגזים בבטן. יש להשקותם כף אחת מהמרתח פעמיים ביום, במשך שלושה ימים רצופים. כוחו של מרתח זה יפה גם למבוגרים הסובלים מכאבים ראומטיים. לפצעים ופטריות: מבשלים 50 גר' עלים בליטר מים במשך חצי שעה. במרתח המתקבל שוטפים פצעים עם חשש לזיהום, וטובלים אברי גוף הנגועים בפטריה. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |