כשות-השדות

(שער אל עג'איז/שער אל ע'ולה – .Cuscuta Campestris Yunck)

תיאור הצמח

טפיל חסר-עלים ממשפחת החבלבליים. גבעוליו דמויי-חוטים, צבעם צהבהב. הם נכרכים על פונדקאים ומוצצים את לשדם. הפריחה בחודשים מאי-דצמבר. הפרחים קטנים ובהירים, מקובצים בקרקפות כדוריות קטנות. הפרי הוא הלקט הנפתח לרוחבו. מוצאו של הצמח באמריקה הצפונית. לארץ הגיע בראשית המאה הנוכחית והתפשט כאן בשדות מושקים, כטפיל על קטניות וירקות. מועד האיסוף: פברואר-דצמבר.

מקורות ופולקלור

מקור השם הוא ארמי ופירושו: שיער, על שום דמיון גבעוליו לשערות. ביטוי לטפילותו על צמחים אנו מוצאים בתלמוד: "מאן דתליש כשותא מהייזמי והיגי" (ירושלמי, שבת ק"ו). ערביי ארץ-ישראל מכנים אותו בשם "שיער המכשפה" או "שיער הזקנים".

רפואה עממית

ברפואה העממית הערבית הוא משמש בעיקר כתרופה למחלות בדרכי השתן ולסרטן בדרכי העיכול.

אופן השימוש

מבשלים שני חופנים גדושים של כשות-השדות בליטר מים במשך שעתיים, מסננים, ושותים 2 כוסות מהמרתח ביום.

לריפוי סרטן בדרכי העיכול: מבשלים חופן גבעולי כשות יחד עם חופן קליפות שורשי אלון מצוי בליטר מים במשך שעתיים. מסננים, ושותים חצי כוס מהמרתח ביום.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום