חומעה ורודה תיאור הצמחצמח חד-שנתי ממשפחת הארכוביתיים, שגובהו 20-40 ס"מ. נפוץ במדבר יהודה, בבקעת הירדן, בנגב ובערבה. שורשו שיפודי, גבעוליו מאדימים עם הבשלת הפרי ועליו בשרניים, ארוכים ודמויי ראש-חץ או חנית. שוליהם מוקפים בפס חום-אדמדם, ולעת ההבשלה מאדימים גם עורקיהם. הפריחה בחודשים ינואר-מאי. הפרחים נישאים, בודדים או בזוגות, על עוקצים דקים. הפרי עטוי בעלי עטיף משוננים, קרומיים, שצבעם ורדרד. מקורות ופולקלורע' לעף מביע את ההשערה שהצמח "ירענה" המוזכר במשנה - "הלשישית והחלבצין והירענה... יש להן שביעית" (תוספתא, שביעית ה', ו') - הוא החומעה. רפואה עממיתנוסף על היותו צמח מאכל, המקובל על הערבים ועל הבדווים, הוא משמש ברפואה העממית - כתרופה לכאבי בטן, לכתמים ואבעבועות על הפנים, לחוסר דם ולבעיות דם אחרות, לאבנים בכליות ולתולעים בבטן. אופן השימושאכילת 50 גר' עלים, כירק חי או כתבלין בסלט, היא דרך השימוש היעילה ביותר לטיפול בכאבי בטן, בחוסר דם, בבעיות דם קשות ובתולעים בבטן. דרך אחרת היא השריית עלים במים ושתיית המשרה. אופן השימוש: משרים כ-200 גר' עלים בליטר מים למשך שבועיים, מסננים את המשרה ושותים כוס אחת ביום. משרה זו יעילה לטיפול באבנים בכליות, בתולעים בבטן והיא תרופה בדוקה לכאבי בטן. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |