פיגמית מגובששת תיאור הצמחעשב רב-שנתי ממשפחת הפיגמיים, שגובהו 30-50 ס"מ. הוא גדל בכל חלקי הארץ המדבריים; מאכלס קרקעות חוליות וערוצי נחלים, וכן חולות של דרום מישור החוף. גבעוליו זקופים ומעוצים בבסיסם. עליו סרגליים וגליליים. הפריחה בחודשים מרס-אפריל. הפרחים נישאים בראשי הגבעולים וצבעם צהוב. הפרי הוא הלקט קטן, הנפתח בראשו. כל חלקי הצמח העל-קרקעיים מכוסים בגבשושיות המכילות שמן אתרי חריף. ריחו נודף מהצמח כשנוגעים בו. מועד האיסוף: ינואר-יוני. רפואה עממיתשמו הערבי א-מג'ננה מבטא את ריחו העז ה"משגע" הוא משמש ברפואה העממית של הבדווים היושבים בנגב - לטיפול בדלקות עיניים, בכאבי בטן, בכאבי ראש, בכאבי גב ופרקים, בחום גבוה ובבחילות. אופן השימושחולטים חופן עלים בליטר חלב חם. שותים כוס אחת ביום. תרופה זו יעילה לריפוי כאבי בטן, הרעלות קיבה ולהורדת חום. שמן פיגמית: מחממים חצי ליטר שמן-זית, עד לטמפרטורה של 60 מעלות, וחולטים בו 100 גר' עלים. משהים את העלים בשמן שעות-מספר, טובלים את אצבעות הידיים בשמן ומעסים גב ופרקים כואבים. שמן זה יעיל גם לטיפול בכאבי-ראש בדרך של עיסוי: מורחים מעט שמן על הרקות, ומעסים בידיים בעדינות. משרת עלים: חולטים 50 גר' עלי פיגמית בליטר מים רותחים. טובלים צמר-גפן במשרה, ומנגבים בו את שמורות העיניים. טיפול זה יעיל מאוד נגד דלקות עיניים. שתיית 5 כפות מהמשרה ביום עוזרת מאוד לאלה הסובלים מבחילות ומהקאות. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |