חורשף מצויץ תיאור הצמחקוץ עשבוני רב-שנתי ממשפחת המורכבים, שגובהו 30-45 ס"מ. הוא שכיח מאוד באזורי ההר הים-תיכוני, ונפוץ במיוחד באזורי חורש פתוח של אלון מצוי, ובאזורי בתה של סירה קוצנית וגריגת קידה שעירה. בחורף עולה מהאדמה שושנת-עלים קוצניים ומנוצים. בסוף הקיץ עולה מתוך שושנת העלים עמוד תפרחת קוצני. הפריחה בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות על ראשי הגבעולים, פרחי הקרקפת הם צינוריים וצבעם ורוד-ארגמן. הזרעון שעיר ובעל ציצית מפותחת של מוצים מנוצים. מועד האיסוף: ספטמבר-פברואר. מקורות ופולקלורהשם קוץ נזכר במקרא כשם כללי לצמחים בעלי עלים, או גבעולים, דוקרניים. סביר להניח שהוא מתייחס גם לאחד ממיני החורשף, ולו רק בשל הופעתם בטבע המבטאת את סיום מלכותו של הקיץ, ואולי השם "קוץ" קשור לקיץ?!. רפואה עממיתהפלאחים הערביים והבדווים מלקטים את גבעולי החורשף, ומתקינים מהם תבשילים וסלטים ערבים לחיך. הוא מקובל גם ברפואה העממית של עדות ישראל וערביי ארץ-ישראל - לניקוי מערכת העיכול וכתרופה למחלת הנפילה. אופן השימושמרתיחים את קרקפות הפרחים במים במשך כשעה, מסננים ושותים. מומלץ לשתות 3 כוסות ביום. הכמות: 10 קרקפות פרחים לליטר מים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |