רגילת-הגינה תיאור הצמחצמח בשרני חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים. הוא גדל כעשב רע בגינות, בשדות שלחין ובשטחים פתוחים המושקים בעונת הקיץ. גבעוליו ארוכים ומשתרעים על-פני הקרקע. ענפיו אדמדמים, שבירים. עליו מאורכים או ביצניים. הפריחה בחודשים פברואר-ספטמבר. הפרחים קטנים, יושבים בהתפצלויות הענפים וצבעם צהוב. הפרי הלקט הנפתח בראשו במעין מכסה. מועד האיסוף: ינואר-אוקטובר. מקורות ופולקלורהצמח מופיע במקורותינו בשמות "רגילה", "חלגלוגות" ו"פרפחינא". אבותינו אכלו אותו כשהוא ירוק או מבושל: "אוכלין ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה" (שביעית ט', ה'). השם רגילה נשתמר עד היום בפי ערביי הארץ בשם ריג'לה. מקור השם רגלה הוא בצורת עליו, הדומים לכף רגל וזוחלים על הקרקע. רפואה עממיתהוא מקובל מאוד על ערביי הארץ ועל עדות ישראל כירק בר המשמש למאכל, וכצמח מרפא חשוב שמרפאים בו מחלות בדרכי השתן, עצירות, מחלות דרכי הנשימה ודרכי העיכול. כמו כן הוא משמש לריפוי מחלות עור קשות, גרדת ופטריות. אופן השימושמרסקים את העלים והגבעולים הבשרניים, וסוחטים מהם את המוהל. מומלץ לשתות חצי כוס מוהל רגלה ביום. תרופה זו יעילה מאוד לריפוי מחלות דרכי השתן ומחלות דרכי הנשימה. סלט רגלה: הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לשימוש בצמח היא אכילתו כסלט. קוצצים את כל חלקי הצמח העל קרקעיים ומתבלים אותם בחומץ, בשמן-זית ובמלח. אפשר לצקת עליהם גם שמנת או לבן, ולתבל במעט שומר או שבת ריחני. מעדן זה יעיל מאוד לריפוי מחלות דרכי העיכול ועצירות. למחלות עור קשות: קוטפים 1 ק"ג עלים וגבעולים של רגלה, מרסקים אותם וסוחטים מהם את המוהל. יש להספיג תחבושת או צמר-גפן במוהל ולנגב את העור הנגוע. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |