רכפתן מדברי

(קורד'י – .Ochradenus Baccatus Del)

תיאור הצמח

שיח ממשפחת הרכפתיים, שגובהו 50-150 ס"מ. הוא גדל בערוצי נחלים בשטחי מדבר חמים בנגב ובסיני, בבקעת ים המלח ובמדבר יהודה. ענפיו מעוצים, קליפתם ירקרקת ומטמיעה ועליהם נושרים תוך זמן קצר. הפריחה בחודשים דצמבר-מאי. הפרחים קטנים, ערוכים בתפרחות הנישאות בראשי הענפים, וצבעם צהבהב-ירוק. הפרי הוא ענבה עסיסית, לבנה ומתוקה. מועד האיסוף: כל ימות השנה.

מקורות ופולקלור

שם הסוג העברי נגזר מקרבתו לצמח רכפה, שממנו הפיקו אבותינו חומר צבע: "ומן הצובעים הפואה והרכפא" (שביעית ז', ב'). פירות הצמח המתוקים נאכלים על-ידי הבדווים.

רפואה עממית

כל חלקי הצמח משמשים ברפואה העממית - לטיפול בכאבי פרקים, בכאבי בטן, בכאבי שרירים, בנפיחויות אברים, לחיזוק שורשי השיער ולמניעת התפצלות השערות בקצותיהן.

אופן השימוש

מבשלים שלושה חופני עלים וגבעולים בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים את המרתח וחופפים בו את הראש. מרתח זה מחזק את שורשי השיער ומונע מקצות השיער להתפצל.

אמבטית רכפתן: מבשלים 100 גר' עלים וגבעולים של רכפתן בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים את המרתח ושופכים אותו לתוך אמבט מלא מים חמים. יש לשהות באמבט כמחצית השעה. טיפול זה יעיל לאלה הסובלים מכאבי פרקים, מכאבי שרירים ומנפיחויות איברים.

לכאבי בטן: מבשלים חופן עלים וגבעולים בליטר מים במשך רבע שעה. מסננים את המרתח ושותים ממנו כוס אחת ביום. תרופה דומה אפשר להכין, באותו אופן, מפירות בשלים של רכפתן.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום