תורמוס-ההרים
תיאור הצמחצמח חד-שנתי ממשפחת הפרפרניים, שגובהו 50-80 ס"מ. הוא גדל בבתות ובשדות בור בחבלים ההרריים, במיוחד על קרקעות בזלת ורנדזינה, וכן בקרבת תילים עתיקים וישובים נטושים. גבעוליו זקופים, עליו מאוצבעים, בני 8-12 עלעלים. כל חלקי הצמח מכוסים שערות עדינות. הפריחה בחודשים פברואר-אפריל. הפרחים גדולים, ערוכים במעין דורים, באשכולות ארוכים. צבע הפרחים כחול עז. הפרי הוא תרמיל פחוס, בעל זרעים גדולים במיוחד. מועד האיסוף: אפריל-יוני. מקורות ופולקלוראבותינו גידלו את הצמח בגינת הירק: "והתורמוס והפלסלוס אינם כלאים זה בזה" (כלאים א', ג'). זרעיו שימשו למאכל: "והתורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעניים" (שבת י"ח, א'). אבותינו היו מודעים לעובדה, שהזרעים מכילים חומרים רעילים, שאפשר לבטלם בהרתחה ממושכת: "תורמסא שולקין אותו שבע פעמים בקדרה... ואוכלין אותו בקנוח סעודה" (ביצה כ"ה). ערביי ארץ-ישראל אוכלים עד היום את זרעיו השלוקים, ואת זרעי אחיו התורמוס התרבותי. זרעים אלה נמכרים בשווקים הערביים, כשהם מוערמים על גבי עגלות מיוחדות. רפואה עממיתהצמח מקובל מאוד ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי הארץ, בעיקר לטיפול בחולי סוכרת. כמו-כן הוא מסייע להסדרת פעולת המעיים, והוא יעיל נגד צרבת, תולעים בבטן ועצירות. אופן השימושראשית עלינו להזהיר, כי אכילת זרעים שאינם מבושלים מזיקה לגוף! יש לשלוק את הזרעים 2-3 פעמים, ובכל פעם לשפוך את מי השלקין ולמלא מים חדשים. לסוכרת: אוספים את מי השלקין מהרתחה שנייה ושלישית. המים מרים מאוד, ולפיכך הם יעילים מאוד לטיפול בחולי סוכרת. יש לשתות 2-3 כוסות ממי השלקין ביום. תולעים בבטן: מבשלים חופן זרעים בכוס מים. מסננים את המרתח, ושותים ממנו 3 כפות ביום. זרעים למאכל: שולקים 50 גר' זרעים, 2-3 פעמים. בוזקים עליהם מעט מלח ואוכלים. אכילת הזרעים מסדירה את פעולת המעיים, מבטלת צרבת ו"פותחת" עצירות. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |