דנדנה רפואית

(עישבת א-דהביה – .Ceterach Officinarum Lam)

תיאור הצמח

שרך רב-שנתי ממשפחת האספלניים. גדל בנקיקי סלעים וחומות, בעיקר בחבל הים-תיכוני של הארץ, ובין סלעים במדבר. מקנה-השורש עולה שושנת-עלים. העלים מחולקים-מנוצים פעם אחת. האונות קרחות בצדן העליון, ומכוסות קשקשים צפופים בצדן התחתון. צברי המנבגים יושבים בין הקשקשים.

מקורות ופולקלור

הדנדנה מופיעה במקורותינו כצמח מאכל: "כל שהוא מאכל אדם... זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה" (שביעית ז', א'). וכבר ראיתי רועים בדווים במדבר יהודה הלהוטים אחר הצמח, מקנבים את עליו ואוכלים אותם.

רפואה עממית

העלים משמשים ברפואה העממית בעיקר לטיפול בשריטות, בפצעים ובחתכים, וכן לעצירות בדרכי השתן. בכמה מקומות משתמשים בצמח גם לריפוי גידולים ממאירים בגוף.

אופן השימוש

מייבשים את העלים וכותשים לאבקה. את האבקה מפזרים על המקום הפצוע. יש הממליצים לערבב את האבקה בשמן-זית.

סלט מרפא: קוצצים דק 100 גר' עלים ירוקים. על העלים סוחטים מיץ מלימון אחד, מוסיפים כפית מלח ושתי כפות גדושות שמן-זית, מערבבים ואוכלים כסלט. אכילת שלוש מנות כאלו ביום, ללא תוספת של אוכל נלווה - דהיינו דיאטה של עלי דנדנה רפואית במשך כשבועיים - מסייעת לריפוי גידולים סרטניים ממאירים בגוף.

מרתח: מבשלים 100 גר' עלים בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים ושותים 4-5 כוסות ביום. יעיל מאוד נגד עצירות בדרכי השתן ולדימומים פנימיים.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: יעקב שורר