לוליינית מעובה
תיאור הצמחגיאופיט ממשפחת הלופיים, שגובהו 30-40 ס"מ. הוא גדל בארץ בבתי-גידול פתוחים ברוב האזורים, ואף מגיע לנגב הצפוני. מצוי בשדות מעובדים ובשדות בור, על קרקע עמוקה בספר המדבר ועל חול לס בנגב הצפוני. לצמח פקעת רב-שנתית גדולה. עם רדת הגשמים הראשונים מבצבצים מתון הפקעת עלים. טרף העלים הוא דמוי רומח, וכל אחת משתי האונות שבבסיסו מתפתלת בצורה לוליינית. פטוטרות העלים מנומרות בבסיסן בכתמי ארגמן. הפריחה בחודשים מרס-מאי. התפרחת נישאת על שזרה היוצאת מתוך מתחל מקומט, שצבעו חום-שחור. הפרי הוא ענבה לבנה, המבשילה מתחת לפני הקרקע. מועד האיסוף: פברואר-מאי. מקורות ופולקלורהשם לוף נזכר פעמים רבות בספרותנו העתיקה, והוא שם כולל לכל סוגי הלוף הגדלים בר בארץ. ב' צ'יזיק נוטה לכנות את הלוליינית המעובה בשם הערבי - צימעה, שפירושו "בעלת האוזניים", או בשם העברי "אוזניות" הנזכר בתוספתא: "וגליל התחתון עד שיכלו אזניות של שמעון אנא" (שביעית ז', י"ג). רפואה עממיתערביי ארץ-ישראל אוכלים את העלים היבשים כשהם מטוגנים בביצים, ואת הפקעות כשהן אפויות כמו תפוחי-אדמה. נוסף על כך הם משתמשים בכל חלקי הצמח ברפואה העממית - לטיפול בנשים שמחזורן מלווה בכאבים עזים, לחיזוק גופה של היולדת ולניקוי עור הפנים מנמשים, מכתמים ומפצעים. אופן השימושמטגנים עלים יבשים של לוליינית יחד עם ביצים ומאכילים במעדן את היולדת; מעדן זה "מוסיף דם" ומחזק את גופה. פקעות לוליינית אפויות ומעורבות ביין: שולפים פקעות לוליינית מהאדמה, מנקים את הפקעות במברשת קשה או באריג עבה. שולקים אותן במים רותחים במשך 10 דקות. מוציאים מהמים ואופים בתנור, בחום בינוני, כחצי שעה. טובלים את הפקעות האפויות ביין ואוכלים. מעדן זה יעיל ביותר לנשים שמחזורן מלווה בכאבים עזים. מעדן זה מנקה את הרחם לאחר הלידה ומסייע להוצאה מהירה של השליה. שורש טרי מרוסק ומעורב בחלב עוזר לנקות את עור הפנים מנמשים, מכתמים ומפצעים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |