לחך מצוי תיאור הצמחעשב חד-שנתי ממשפחת הלחכיים, שגובהו 10-30 ס"מ. גדל ברוב אזורי הארץ, בצדי דרכים, בשדות בור, בבתות ים-תיכוניות ובבתות ספר. עליו שעירים, דמויי אזמל. הפריחה בחודשים ינואר-יוני. הפרחים קטנים, ערוכים בתפרחת שיבולת צפופה, סגלגלה ומאורכת. הפרי הוא הלקט קרומי. מועד האיסוף: דצמבר-אוגוסט. מקורות ופולקלורמקור השם לחך בא מפעולת הנגיסה והלעיסה של בהמת השדה. כמה ממיני הלחך, הגדלים בר בארץ, נחשבים מאכל תאווה לצאן ולבקר. השם המדעי לצמח מבטא טביעת כף-רגל, בשל דמיונם של העלים הצמודים לקרקע לטביעות כף-רגל. רפואה עממיתלכל חלקי הצמח תפקיד נכבד ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי הארץ, לטיפול בדלקות במערכת השתן, בכאבי גרון, בשלשול, בעקיצות, בגירויי עור, בפצעים, בדלקות עיניים, בעצירות, בכאבי בטן ובפצעונים בעור הפנים. אופן השימושמרתיחים שני חופני עלים בליטר מים במשך 10 דקות, ושותים מהמרתח כוס אחת ביום. מרתח זה יעיל נגד שלשול ודלקות במערכת השתן. לכאבי גרון - ממלאים את חלל הפה במרתח ומגרגרים פעמים מספר. משרת עלים או שורשים: משרים 5 חופני עלים או 5 שורשים בליטר מים במשך שבוע. מסננים את המשרה ומורחים אותה על עקיצות, על גירויי עור, על פצעים ועל פצעונים בעור הפנים. לטיפול בפצעים פתוחים: קוטפים עלים טריים ורוחצים אותם היטב במים. מניחים אותם כמות שהם על פצעים פתוחים, וחובשים בתחבושת בד. מרתח זרעים: מרתיחים 2 גר' זרעים בכמות מים השווה ל-2 כוסות, במשך 15 דקות. מסננים את המרתח, מצננים, ומשתמשים בו כטיפות עיניים לעיניים מודלקות. אם ממתיקים את המרתח בדבש ושותים אותו כתה, הוא יעיל לטיפול בעצירות ובכאבי בטן. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |