אשל הפרקים
תיאור הצמחעץ ממשפחת האשליים שגובהו 5-12 מ', גדל בארץ בוואדיות של חול ולס, בעיקר בצפון הנגב ובמרכזו. גזעו רחב וצבעו חום-אפרפר. העלים זעירים, חובקים את הענפים הצעירים ומשווים להם צורת פרקים. הפריחה בחודשים אוגוסט-נובמבר. הפרחים לבנבנים, יושבים על תפרחות הערוכות במרבדים. הפרי הוא הלקט מרובה-זרעים. העץ ניטע בשפלת החוף ובנגב כעץ יער וצל. מועד האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלוראברהם אבינו נטע אשל בבאר-שבע (בראשית כ"א, ל"ג); שאול ישב בגבעה תחת האשל (שמואל א', כ"ב, ו'); עצמותיהם של שאול ובניו נטמנו מתחת לאשל (שמואל א', ל"א, י"ג). חוקרי הצומח המקראי אינם תמימי דעים ביחס למהותו של האשל הנזכר במקורותינו. מהם כאלה הטוענים שהכתוב אכן מתכוון לאשל המפריק, ומהם כאלה הטוענים שכל מקום שנזכר בו אשל במקרא כוונתו לעץ גדול. מכל מקום, משמרים ערביי ארץ-ישראל בשפתם את שמו הקדום, והוא נקרא בפיהם אית'ל (וידוע שה-ת' משתנה בכמה מקומות ל-ש'). רפואה עממיתהעץ מקובל מאוד ברפואה העממית של הבדווים בנגב. תה מעלי האשל ניתן לנשים אחרי לידה. התה מסייע להורדת השליה, לניקוי הרחם ולשיכוך כאבים שלאחר הלידה. מרתח מקליפת העץ ומשורשיו יעיל נגד פטריות וכינים. אופן השימושמבשלים 50 גר' עלים ירוקים בליטר מים, כמחצית השעה, מסננים ושותים כתה - סמוך ללידה. מרתח זה במינון כפול - דהיינו 100 גר' עלי אשל - טוב לחולי כיב-קיבה. יש לשתות 4-5 כוסות ביום. מרתח שמכינים מקליפת העץ ומשורשיו, יעיל מאוד נגד פטריות בידיים וברגליים. הכמויות: 100 גר' קליפה ו-100 גר' שורש. מבשלים אותם בליטר מים כמחצית השעה, מספיגים מגבת קשיחה במרתח ומשפשפים את האזור הנגוע. חוזרים על הטיפול הזה פעמים-מספר, רצוי אחרי אמבטיה או מקלחת. נוזל נגד כינים: מבשלים 200 גר' שורשים ו-200 גר' קליפות-עץ בחצי ליטר מים, כמחצית השעה. 3 דקות לפני הורדת המרתח, מוסיפים חצי ליטר חומץ בן-יין, חופפים את הראש בסבון או בשמפו, ולאחר החפיפה - רוחצים את הראש במרתח. משמש כתחליף יעיל לתכשירים הכימיים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |