געדה מצוייה
תיאור הצמחבן-שיח ממשפחת השפתניים, שרוע או זקוף בגובה 20-40 ס"מ. גדל בבתות ים-תיכוניות, בסלעים ובערוצים במדבר ובערבה. מצוי ברוב חלקי הארץ. כל חלקי הצמח מכוסים בשערות לבנות-אפורות. העלים מאורכים ושוליהם משוננים-גלוניים. הפריחה בחודשים אפריל-אוגוסט. הפרחים יושבים בתפרחות צפופות, הנישאות בראשי הענפים. צבעם לבן. גונם וריחם של הצמחים משתנים באזורים שונים. מקורות ופולקלורהשם געדה מקורו בערבית. מקור השם הערבי הוא בצורת העלים, המסולסלים-משוננים. מג'עד בערבית פירושו מסולסל. הגעדה נחשבת ל'מלכת" צמחי המרפא של ארץ-ישראל, ומזכירים אותה בנשימה אחת עם המרווה המשולשת והאזוב המצוי. רפואה עממיתשתיית תה, שחלטו בו כמה עלי געדה מצויה, נחשבת לתרופה הטובה ביותר למיחושי בטן, לחום ולהצטננות. כמו כן, הגעדה המצויה מומלצת מאוד כתרופה לבחילות בעת ההריון, להקלת כאבים וחולשה בזמן המחזור החודשי, נגד סוכרת, קצרת ותולעים במערכת העיכול. אופן השימושכתבלין לתה, חולטים גבעול בן 4-5 עלעלים לכוס תה. כמרתח, מבשלים 4 כפות גדושות עלים ירוקים, או יבשים, בליטר מים. מתקבל מרתח מריר מאוד. שותים 3-4 כוסות ביום. מומלץ לטיפול בסוכרת, בחילות בעת ההריון, להקלה במקרה של כאבים וחולשה בזמן המחזור החודשי. לטיפול בקצרת ובהצטננות - מבשלים 50 גר' עלים בליטר מים. עם עליית האדים, יוצרים אוהל מגבת מעל הראש וקולטים את האדים אל דרכי הנשימה. דרך נוספת לטיפול בכאבים ובחולשה בעת המחזור החודשי ובתקופת ההריון היא לאכול ביצים שטוגנו יחד עם עלי געדה כתושים. הכמות - גרם אחד של עלים כתושים לביצה אחת. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |