ילקוט הרועים תיאור הצמחעשב חד-שנתי ממשפחת המצליבים, גובהו 25-50 ס"מ. הוא גדל בצדי דרכים, בשדות פתוחים, בשדות מרעה ובשדות בור, בגינות ובבתי-גידול לחים, בגדות נחלים וסמוך למבנים - כמעט בכל אזורי הארץ. גבעולו צר וזקוף, ויוצא ממרכזה של שושנת-עלים. הוא מחוספס ושעיר בחלקו התחתון, וחלק בחלקו העליון. העלים מסורגים, דמויי אזמל הפוך, חלקם משוננים וחלקם תמימים. הפריחה בחודשים דצמבר-אפריל, הפרחים נישאים בראשי הגבעולים וצבעם לבן. הפרי הוא תרמיל משולש, הדומה בצורתו ללב. מועד האיסוף: דצמבר-מאי. מקורות ופולקלורצמח זה אינו מופיע במקורותינו, ואפילו לא ברמז. כמה מחוקרי צמחי המשנה נוטים לזהותו עם ה"צנונות", שמזרעיהם הפיקו שמן: "וחכמים מתירים... בשמן צנונות" (שבת ב', ב'). שמותיו הרבים והדומים של הצמח בכל העולם ניתנו לו על-פי צורת הפרי, המזכירה ילקוט או לב. רפואה עממיתשימושים רבים לצמח ברפואה העממית, אולם דומה כי השפעתו העיקרית היא על מחזור הדם. הוא משמש כתרופה נגד דימומים פנימיים, עוצר דימום בקיבה ובכליות, בריאות ובאף. הצמח טוב נגד כאבי וסת, מכיוון שהוא משפיע על ההתכווצויות הפנימיות של הרחם וכן גם מקטין את שטף הדם. הוא ידוע כמעורר השתנה, מונע צריבות בדרכי השתן, מרפא פצעים בשלפוחית השתן. כמו כן הוא פועל נגד כאבי מעיים, מסייע לריפוי טחורים, דיזנטריה, שלשול כרוני וצהבת. אופן השימושיש להשתמש בכף גדושה עלים יבשים, או טריים, לכוס מים, ולהרתיח במשך רבע שעה. לעצירת שטף דם באף, יש להספיג צמר-גפן במרתח ולהכניסו לאף. מרתח זה יעיל גם לכאבי וסת ונגד דימום בדרכי השתן. הכמות: 1-2 כפיות מרתח ביום. לבעיות בעיכול ולכאבים בדרכי השתן: יש להכניס 2 כפיות גדושות בחומר יבש לכוס מים, ולהרתיח במשך רבע שעה. שותים 4-5 כפיות ביום, עד להרגעת הכאבים. יעיל מאוד נגד כאבים בדרכי השתן, פצעים בשלפוחית, כאבי מעיים, דיזנטריה, שלשול כרוני וצהבת. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |