כמנון-האניס
תיאור הצמחצמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, שגובהו 70-90 ס"מ. הערבים הכפריים בהרי יהודה ובשומרון מגדלים אותו כגידול-תרבות. עם הזמן התפזרו זרעיו והגיעו גם לאזורים שאינם מעובדים, וכיום הוא הפך לפליט-תרבות, הגדל ליד כפרים בהרי יהודה ובשומרון, ובעיקר סמוך לכפרים ערביים נטושים. גבעולו שעיר וריחני, ומסתעף סמוך לקרקע. העלים התחתונים הם משוננים, דמויי כליה ומהודקים אל הגבעול. העלים האמצעיים הם בעלי אונות משוננות, והעלים העליונים מנוצים. הפריחה בחודשים אפריל-יוני. התפרחת היא סוכך מורכב, הפרחים לבנים. מועד האיסוף: דצמבר-אוגוסט. מקורות ופולקלורבתלמוד מכונה הצמח בשם אכרוע (ירושלמי מעשרות, מ"ח, ד'), ושם מצאנו: ש"המקיים מלאה של אכרוע לזרע בטלה דעתו". ה"ערוך השלם" מפרש שם כך: "כרוע מן עשב, אשר היא ושרשה נאכלין וזרעה חם ויבש כמו זרע הכמון". רפואה עממיתהצמח מקובל מאוד ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי ארץ-ישראל, כתרופה בדוקה בעיקר למחלות תינוקות וילדים, לעצירות, לכאבי בטן, להצטננות, לגזים בבטן, לכאבי ראש, להתעוותות שרירי הפנים, להסדרת הנשימה ולהגברת תיאבון. אופן השימושתה כמנון: מבשלים 2 כפיות גדושות זרעי כמנון בכוס מים במשך רבע שעה. מסננים ושותים את המרתח. מומלץ להשקות תינוקות ב- 1-2 כפיות מהמרתח. מרתח זה הוא תרופה בדוקה להפגת גזים מהבטן, בעיקר אצל תינוקות העוברים מחלב אם לאוכל רגיל, דבר הגורם להצטברות גזים בקיבתם בשל אי-כושרם לעכל את המזון החדש. מרתח זה יעיל נגד עצירות, כאבי בטן, כאבי ראש, וטוב גם להגברת התיאבון. נגד הצטננות, התעוותות שרירי הפנים ולהסדרת הנשימה: מבשלים 20 גר' זרעים בליטר מים. עם עליית אדים מהסיר, יוצרים "אוהל' מגבת מעל הראש ושואפים את האדים. האדים, המכילים שמן אתרי, פועלים על שרירי הפנים ומשחררים אותם. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |