כרוויה נאה
תיאור הצמחצמח רב-שנתי ממשפחת הסוככיים, שגובהו 20-25 ס"מ. הוא מצוי בהרים וביער הררי פתוח. גדל בינות לסלעים ולטרשים, וכנראה גם בשדות תבואה. הפריחה בחודשים מרס-מאי. הפרחים לבנים ונישאים על סוכך דליל בעל עוקצי סוכך ארוכים. בתוך הקרקע חבויה פקעת קטנה, עגולה ויפה, שהיא מעט לא-סימטרית. הפרי מאורך ופחוס. מועד האיסוף: פברואר-יוני. מקורות ופולקלורהשם כרוויה נשתמר במקורותינו, ואבותינו גידלוהו, כנראה, כירק, ותיבלו בזרעיו מיני מאכלים: "הייתה שדהו זרועה קרבס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהן" (כלאים ב', ה'). חוקרי צמחי המשנה סבורים, כי השם "קרבס"' המשנאי היה מכוון לצמח הכרוויה. הכרוויה נזכרת בתלמוד כצמח, המרפא מחלות לב ומחלות כלי הנשימה: "איסתומכא דליבא מאי אסותא? מייתא כמונא כרוייא" (עבודה זרה כ"ט, ע"א). רפואה עממיתהפלאחים הערבים בארץ-ישראל שולפים את פקעות הכרוויה וקולים אותן באש, כמו את פקעות האסתום. העלים הצעירים משמשים לתיבול סלטים ומיני מאכל. כל חלקי הצמח משמשים ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי ארץ-ישראל - כתרופה לחיטוי פצעים, למחלות לב, לעצירות בדרכי השתן, לדלקת עיניים, לדלקת ברחם, לשיעול, להצטננות ולבחילה. אופן השימושמשרת זרעים: משרים 50 גר' זרעי כרוויה בליטר מים במשך שבועיים. שתיית חצי כוס מהמשרה ביום מחזקת את הלב ומרפאת מחלות בכלי הנשימה. תה כרוויה: חולטים כפית גדושה זרעי כרוויה בכוס מים חמים, ממתינים כ-5 דקות ושותים את התה כתרופה לעצירות בדרכי השתן, לדלקת ברחם, לשיעול, להצטננות ולבחילה. מרתח זרעי כרוויה: מבשלים 50 גר' זרעים בליטר מים במשך שעה, טובלים במרתח צמר-גפן (רצוי בעודו חם), ומנגבים את שמורות העיניים. טיפול זה יעיל נגד דלקות עיניים חריפות. לחיטוי פצעים - רוחצים את הפצע במרתח, או מניחים עליו גאזה ספוגה במרתח. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |