כרפס ריחני
תיאור הצמחצמח חד-שנתי או רב-שנתי ממשפחת הסוככיים, שגובהו 30-100 ס"מ. הוא גדל ברוב אזורי הארץ ליד מים מתוקים זורמים, בביצות או במעיינות. מופיע גם בעין עבדת ובעין עקב בנגב, ובמעיינות מתוקים ליד ים המלח. שורשו דמוי פלך, וגבעוליו מעוקלים, או זקופים, חלולים, לרוב מחורצים לאורכם. עליו בשרניים במקצת, גזורים ומנוצים פעם אחת לאונות בעלות פטוטרת משוננת. העלים והגבעולים מדיפים ריח עז, הדומה לריח הכרפס התרבותי. הפריחה בחודשים מאי-ספטמבר. הפרחים זעירים וכותרתם לבנה-ירקרקת. מועד האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלורהכרפס נזרע כירק תבלין בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. ביטוי לבית-גידולו של זן הבר אנו מוצאים במשנה (שביעית ט', א'): "והכרפס שבנהרות... פטורין מן המעשרות". עיקר פרסומו של הכרפס בא לו עקב היותו הירק השני אחרי המרור בסדר פסח. בתלמוד (כתובות ס"א) מסופר, כי אישה, האוכלת כרפס בעת הריונה, יולדת ילדים יפים. רפואה עממיתכל חלקי הצמח מקובלים מאוד ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי הארץ - כתרופה לניקוי הדם, לזירוז המחזור החודשי, להפגת ריח רע מן הפה, למחלות גרון, לפצעים, למחלות בדרכי השתן, לדלקת פרקים ולעקיצות זבובים וחרקים. אופן השימושחולטים 15-20 גר' שורשי כרפס מיובש, או עלים, בחצי ליטר מים רותחים, במשך 10 דקות. שותים מהמשרה כוס קטנה במשך היום, כל ארבע שעות. תרופה זו יעילה מאוד לזירוז המחזור החודשי ולהרגעת כאבים בעת המחזור. מרתח שורשי כרפס: מרתיחים 50 גר' שורשי כרפס מיובשים בליטר מים, וממשיכים לבשל במשך 5 דקות. לאחר הבישול משהים את השורשים במים במשך 10 דקות. יש לשתות מהמרתח 2-3 כוסות ביום, ותמיד לפני הארוחה. מרתח זה הוכח כיעיל לשיפור תפקוד הכליות, נגד מחלות בדרכי השתן ולריפוי דלקת-פרקים. להרגעת עקיצות זבובים וחרקים: עלים ירוקים וכתושים המונחים כתחבושת על עקיצות, מרגיעים ומרפאים. מוהל עלים ושורשים: סוחטים את מוהל העלים והשורשים ומערבבים אותו בדבש, כפית דבש לכף מוהל. אכילת התרופה מפיגה ריח רע מהפה ומרפאת מחלות גרון. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |