קחוון מצוי

(קחוון – .Anthemis Pseudoctula Boiss)

תיאור הצמח

צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים, שגובהו 15-30 ס"מ. הוא נפוץ ברוב חלקי הארץ, בבתי-גידול טבעיים של חורשים פתוחים, בבתות, בשדות וגם במעזבות. בהר הנגב ובנגב הדרומי הוא מצוי בעיקר בערוצי נחלים. גבעוליו זקופים ומסועפים. עליו גזורים, מנוצים פעמיים לאונות דקיקות ומחודדות. הפריחה בחודשים מרס-מאי. בראשי הענפים נישאות קרקפות, שמעטפתן חצי כדורית. הפרחים הלשוניים המקיפים את הקרקפת לבנים, והפרחים הצינוריים צהובים. הפרי הוא זרעון דמוי קונוס הפוך. מועד האיסוף: מרס-מאי.

מקורות ופולקלור

שם הסוג העברי נגזר מן השם הערבי. הוא משמש כמרכיב חשוב במכלול הצמחים שקוטפות הנערות הערביות בליל יום החמישי המסתורי, שמועדו חל באביב ושונה מכפר לכפר. את הפרחים מכניסים לתוך כלי מלא במים ומניחים אותו כל הלילה מתחת לאור הכוכבים. ביום שלמחרת הן שוטפות את שיער ראשן במים, וחזקה על הנערות המבצעות טקס זה שתמצאנה בהקדם את בחיר לבן.

רפואה עממית

הפרחים משמשים ברפואה העממית לריפוי כאבי בטן, דלקות עיניים, חום גבוה, דלקות חניכיים, שיעול, הצטננות, שיער שומני, פצעים פתוחים, דלקות עור, ווסת מאוחרת, דלקות גרון והגברת תנובת החלב אצל היולדת.

אופן השימוש

חולטים חופן של תפרחות, יבשות או טריות, בליטר מים רותחים. משהים דקות-מספר, מסננים ושותים כוס אחת ביום. משרה זו יעילה מאוד לטיפול בכאבי בטן, בווסת מאוחרת, בדלקות גרון ולהגברת תנובת החלב אצל היולדת.

אם מוסיפים לפרחים גם קומץ של עלי שומר, הרי שהמשרה יעילה גם להורדת חום ונגד שיעול והצטננות.

מרתח קרקפות פרחים: מבשלים שני חופנים של קרקפות פרחים, יבשים או טריים, בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים את המרתח, מספיגים בו צמר-גפן ומניחים אותו על עיניים מודלקות. מרתח זה כוחו יפה גם לריפוי דלקות חניכיים בדרך של גרגור.

לטיפול בשיער שומני: שוטפים את השיער במרתח מיד אחרי החפיפה, ולא מנגבים אותו במגבת.

לדלקות עור ופצעים פתוחים: טובלים צמר-גפן במרתח ומנגבים בו עור מודלק, או מניחים תחבושת ספוגה במרתח על פצעים.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: יעקב שורר