שושנת-יריחו האמיתית

(כף א-רחמאן/כף מרים – .Anastatica Hierochuntica L)

תיאור הצמח

צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים, שגובהו 5-10 ס"מ. הוא גדל בבקעת ים המלח, בערבה ובנגב הדרומי, ומאכלס מישורי חצץ בערוצי נחלים. גבעולו מתפצל למספר רב של ענפים. עליו אפורים, רחבים, דמויי ביצה ומכוסים בשערות כוכביות. הפריחה בחודשים פברואר-אפריל. הפרחים יושבים בחיקי העלים, על עוקצים קצרים, וצבעם לבן. הפרי הוא בן שתי מגורות, והוא דמוי ביצה. עם הבשלת הזרעים, מתקשים ענפי התפרחת, מתכווצים כלפי פנים וכל הצמח היבש נראה כעין כדור. עם בוא הגשמים נרטב הכדור, הוא נפתח לכעין שושנה והזרעים שבתוכו מתפזרים. מועד האיסוף: יולי-ינואר.

מקורות ופולקלור

תכונת הצמח היבש-כדורי, להיפתח כשושנה עם הרטבתו, הפליאה את הקדמונים, והם קשרו לצמח אמונות ופולחנים רבים. תכונה זו סימלה את תחייתו של ישו בעיני הנוצרים, ולכן הוא מכונה בערבית בשם "כף מרים". תכונה זו גם נטעה את האמונה, שכשם שהצמח נפתח עם הרטבתו, כך מסוגל הוא לפתוח את רחמן של נשים עקרות.

רפואה עממית

ברפואה העממית הערבית הוא מקובל כצמח המרפא עקרות, טחורים, קצרת (אסטמה), מחלות דרכי הנשימה ואבנים בכליות. הוא מקובל גם כצמח המטהר את הקיבה ומונע הפלות.

אופן השימוש

אוספים את הזרעים, כותשים אותם לאבקה ומערבבים אותה עם חמאה ודבש. את התערובת המתקבלת מורחים על פצעי טחורים.

מרתח: מבשלים כדור צמח יבש בליטר מים במשך שעה. מסננים את המרתח, ושותים ממנו כוס אחת ביום. תרופה זו יעילה לחולי קצרת ולמחלות דרכי הנשימה.

תה שושנת-יריחו: חולטים שלושה כדורי פרי יבשים בליטר מים, ומשהים אותם במים כשעה. מסננים את המשרה ושותים ממנה 4-5 כוסות ביום. תרופה זו יעילה לאלה הסובלים מאבנים בכליות ומקשיים בעיכול.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום