שברק קוצני

(שיבריק - Ononis Antiquorum L. Leiosperma (Boiss.) Post)

תיאור הצמח

צמח רב-שנתי ממשפחת הפרפרניים, שגובהו 40-60 ס"מ. הוא נפוץ ברוב אזורי הארץ, בעיקר בשדות ובקרבת-מה לנחלים. שורשיו מעמיקים לחדור בתוך הקרקע. עלי החורף שלו גדולים ומרוכזים בבסיס הצמח. עלי הקיץ קטנים, והם יושבים על ענפים קשיחים וקוצניים. הפריחה בחודשים אפריל-אוקטובר. הפרחים בודדים וצבעם ורוד. הפרי הוא תרמיל קטן. מועד האיסוף: כל ימות השנה.

מקורות ופולקלור

השם העברי נגזר משמו הערבי. שמו הלועזי מבטא את הקושי הנדרש בהוצאת השורש מהאדמה.

רפואה עממית

ערביי ארץ-ישראל משתמשים בשורש הצמח כדי להכין תרופה למחלות דרכי השתן, לאבנים בכליות, לצריבות בשלפוחית ולדלקות. כמו-כן הם משתמשים בכל חלקי הצמח לטיפול במחלות עור קשות.

אופן השימוש

מייבשים את השורש ומבשלים 50 גר' ממנו בליטר מים במשך שעה, מסננים את המרתח וחולטים בו 2 כפיות זרעי שומר או חופן עלי נענה. תוספת זו משפרת את הטעם המר של המרתח. יש לשתות מהמרתח 3 כוסות ביום. תרופה זו יעילה מאוד נגד כל מחלות דרכי השתן.

מחלות עור: אחד מן הצמחים הטובים לטיפול במחלות עור. יש לבשל 100 גר' עלים, גבעולים ושורשים בליטר מים במשך שעה, לסנן את המרתח ולשפוך אותו לתוך אמבט מלא מים חמים. מומלץ לשהות באמבט כמחצית השעה, ויחזור על הטיפול במשך שבוע. דרך אחרת של שימוש במרתח היא להספיג בו צמר-גפן, ולנגב בו את העור הנגוע.

שברק בשמן-זית: מטגנים 3 חופני עלים וגבעולים בשמן-זית, טובלים צמר-גפן בשמן ומנגבים בו את העור הנגוע.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום