שום גבוה
תיאור הצמחצמח בצל ממשפחת השושניים, שגובהו 1-2 מ'. בין מיני השום הגדלים בר בארץ, הוא נחשב לנפוץ ביותר. הוא גדל בשדות כמעט בכל אזורי הארץ. עליו רחבים, מרזביים, ערוכים בשתי שורות נגדיות, ברבע התחתון של עמוד הפריחה. הפריחה בחודשים אפריל-אוגוסט. הפרחים נישאים על עוקצים בתפרחת דמוית סוכך, וצבעם ורוד, ארגמן או ירקרק. הפרי הוא הלקט, שקשוותיו קרומיות. הוא נפתח לאורך 3 קשוות. כל חלקי הצמח מדיפים ריח שום חריף. מועד האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלוראבותינו אשר יצאו ממצרים מתגעגעים אל השומים ואל הבצלים שאכלו בהיותם שם: "זכרנו את-הדגה אשר-נאכל במצרים חנם את הקישואים ואת האבטיחים ואת-החציר ואת-הבצלים ואת-השומים" (במדבר י"א, ה'). בתקופת המשנה והתלמוד היו הבצל והשום נפוצים כמאכלים עממיים, והיו חביבים על אבותינו: "אכול בצל ושב בצל ואל תאכל אווזים ותרנגולים" (פסחים קי"ד, ע"א). חז"ל מנו בשום תכונות חיוביות: "משביע, משחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני מעיים" (בבא קמא פ"ב, ע"א). רפואה עממיתהוא מקובל מאוד גם ברפואה העממית של עדות ישראל וערביי הארץ - כתרופה לריפוי דלקות אוזניים, פצעים, נפיחויות, דלקות חניכיים ושיניים, מחלות דרכי העיכול, תולעים בבטן, טחורים, לחץ דם גבוה, שיעול, כאבי ראש, אבנים בכליות ודלקות בדרכי השתן. אופן השימושדרך השימוש היעילה והפשוטה ביותר היא למעוך מספר שיני שום, לערבב אותן בשמן-זית ולשמור את הדיסה בכלי סגור תקופה ארוכה. השמן משמש, בצורת טיפות, כתרופה יעילה לדלקות אוזניים, וכשהוא ספוג בתחבושת הוא יעיל לריפוי פצעים, נפיחויות, טחורים וכאבי ראש. לדלקות חניכיים ושיניים: מועכים שן שום ומניחים על החניכיים והשיניים. דיסת שום: מרסקים 10 ראשי שום לדיסה סמיכה, מוסיפים לדיסה רבע כוס שמן-זית ושומרים את התרופה בכלי סגור לתקופה ארוכה. אכילת כף גדושה של דיסה ביום יעילה מאוד לאלה הסובלים מתולעים בבטן, מלחץ דם גבוה, משיעול, ממחלות דרכי העיכול וממחלות דרכי השתן. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |