אלון מצוי
תיאור הצמחעץ ירוק-עד ממשפחת האלוניים, שגובהו 2-6 מ'. עם האלה הארצישראלית בונה האלון המצוי את חברת החורש הטיפוסית להרים ולגבעות. העלים גלדניים, קשים, שפתם משוננת וקוצנית במידת מה. העלים קרחים משני צדיהם. הפריחה בחודשים מרס-אפריל, והיא נמשכת כשבועיים. אורך הפרי - או הבלוט, כפי שהוא מכונה ע"י הערבים בארץ, 1.5-3 ס"מ, והוא עטוי עד מחציתו בספלול שקשקשיו קשיחים. הפרי מבשיל בחודשים ספטמבר-דצמבר. מקורות ופולקלורלפנים כיסה האלון את רוב שטחי החורש הים-תיכוני בארץ. הוא אחד מן העצים הנזכרים ביותר בתנ"ך, לעתים יחד עם האלה. השם אלון גזור מהמלה "אל", המורה על גודל וחוסן: "וחסון הוא כאלונים" (עמוס ב', ט'). אפשר למצוא עצי אלון גבוהים וחסונים ששרדו בסמוך למקומות המקודשים למוסלמים. רפואה עממיתהפרי המכונה בלוט, הספלול, השורש והקליפה - כולם משמשים את הערבים להכנת תרופות לחוליי גוף שונים, ביניהם: כיב קיבה, כאבי בטן, הרטבת לילה אצל ילדים, נטייה להפיל את הוולד בחודשים הראשונים של ההריון, שיעול דמי וסרטן דרכי-העיכול. אופן השימוששולקים 10 בלוטים קלופים במים כמחצית השעה, מסננים ושותים כתה. טעמו של התה מר, הוא מכווץ את הלשון ואת חלל הפה, אך הוא יעיל מאוד לטיפול בילדים המרטיבים בלילה. יש להשקותם כחצי כוס תה לפני לכתם לישון. לכאבי בטן מומלץ לבשל במים את עגילי הפריחה, המכילים גרגירי אבקה צהובה - כפית אחת לליטר מים. לטיפול בסרטן דרכי-העיכול: מבשלים 100 גר' מקליפות העץ או משורשיו בליטר מים במשך כשעה, מסננים ושותים כתה. הכמות: 2-3 כוסות ביום. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |