ברוש מצוי
תיאור הצמחעץ ירוק-עד ממשפחת הברושיים. גובהו 15-30 מ'. כיום אינו גדל בר בארץ, אך מגדלים אותו כעץ יער, בגינות נוי, וכגדר חיה השוברת את הרוח. ענפיו מפושקים לצדדים. העלים הם קשקשים קטנים המהודקים לגבעול. הפרחים הזכריים מופיעים בצורת אצטרובלים קטנים בקצות הענפים, והנקביים - בצורת אצטרובלים גדולים, הבנויים מקשקשים דמויי פטרייה. לאחר ההפריה מתפתחים האצטרובלים הנקביים לכדורים, שקוטרם מגיע ל- 2-3 ס"מ. הפריחה בחודשים מרס-מאי. מקורות ופולקלורהברוש סימל במקורותינו את הגובה והחוסן: "קומת ארזיו מבחור ברושיו" (מלכים ב': י"ט, כ"ג). יערות ברושים היו בלבנון - "עצי ברושים ואלגומים מהלבנון" (דברי הימים ב': ב', ז') ובחרמון - "ברושים משניר בנו לך" (יחזקאל כ"ז, ה'). עצי הברושים שימשו לבניין בית-המקדש, רצפותיו, דלתותיו וקירותיו (מלכים א': ו', ט"ו). בני צור התקינו ממנו אניות (יחזקאל כ"ז, ה') ובני ישראל - רהיטים (שיר השירים א', י"ז). בתלמוד הוא נמנה עם ארבעת מיני הארזים (ראש השנה כ"ג, ע"א). בשל ויכוחים שנתגלעו בין חוקרי המקרא ביחס למהותו של הברוש, הוצעו שלושה זיהויים: ברוש מצוי, אורן ירושלים וערער. רפואה עממיתהברוש מקובל מאוד ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל לטיפול בסוכרת, בדימום בחניכיים, בכאבי שיניים ובצרבת חזקה. אופן השימושכותשים את כדורי הפרי, ומבשלים אותם במים. מגרגרים מספר פעמים. הכמות - 6 כדורי פרי לליטר מים. משך הבישול - כמחצית השעה. מועיל לסובלים מחניכיים מדממים, מכאבי שיניים, משיניים מתנדנדות ומעששת. נגד צרבת חזקה שותים מהמרתח 4-5 כפות ביום. הבדואים בנגב ממליצים לבשל שורשי ברוש יחד עם קזוח עקום (המין השני - "קזוח שלש קרני" - רעיל מאוד!). למלא את חלל הפה במרתח ולגרגר פעמים-מספר. יעיל נגד כאבי שיניים. למחלת הסוכרת - מבשלים 3-4 כדורי פירות בליטר מים במשך כשעה. מסננים את המרתח, מקררים ושותים 4-5 כוסות ביום. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |