דולב מזרחי
תיאור הצמחעץ נשיר ממשפחת הדולביים, שגובהו 10-20 מ'. גדל בארץ על גדות נחלי איתן או על מי תהום. ריכוזיו העיקריים בנחל כזיב, בנחל בצת ובנחל עמוד. עצים מעטים מצויים גם בהרי יהודה. גזעו עבה, עליו גדולים, שעירים ושסועים כעין כף יד. הפריחה בחודשים אפריל-מאי. הפרחים זעירים, ערוכים בקרקפות לאורך ציר משולשל. הפרי כדורי-קיפודי, והוא תלוי על עוקצים ארוכים ומשתלשלים. מקורות ופולקלורהשם דולב מקורו בשפה הארמית. חוקרים רבים מזהים את העץ עם הערמון הנזכר בתנ"ך, שממנו פיצל יעקב פצלות לבנות - "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון" (בראשית ל', ל"ז). יחזקאל מתאר אותו כעץ גדול-מידות, בהשוואה לארז הלבנון: "ברושים לא דמו אל סעפותיו וערמנים לא היו כפראתיו" (יחזקאל ל"א, ח'). הדולב אינו מוזכר במשנה, והוא מובא רק פעם אחת בירושלמי - בשמו הארמי דולבא (כתובות פ"ז). רפואה עממיתברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל נוהגים לכתוש את העלים ולהניח את האבקה על כוויות. כמו-כן מבשלים את העלים במים וקולטים את האדים העולים אל הגוף. בקליפה ובפירות מרפאים עקיצות עקרבים והכשות נחשים ארסיים. אופן השימושכותשים את הקליפה, העלים או הפירות, מניחים על מקום העקיצה וחובשים בתחבושת. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |