יבלית מצויה תיאור הצמחצמח רב-שנתי שרוע ממשפחת הדגניים. גדל בכל אזורי הארץ, בעיקר בגינות, בשדות שלחין, באשפתות ובמקומות נטושים. הוא בעל קנהשורש זוחל, המשתרע בקלות, והוא מכוסה עלים קשקשניים. גבעוליו נושאים עלים סרגליים צרים. הפריחה: בכל ימות השנה, ובעיקר בקיץ. התפרחות מאוצבעות, בנות 3-7 שיבולים שוות באורכן. הריבוי הוא על-ידי הקטעים של קנה-השורש, ובשל כך הוא נחשב לעשב-רע, קשה להדברה. עונת האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלורהיבלית מוזכרת במשנה כצמח אשר בדבק שהפיקו ממנו הדביקו כדי יין : "יבלית שטופלין בה את הפיטסין" (כלים ג', ו'). היבלית המוכרת לנו היא, כנראה, צמח אחר, משום שלא ידוע - לא בעבר ולא היום - על הפקת דבק מהיבלית המצויה. א' הראובני מזהה את היבלית המשנאית עם הצמח עירית גדולה, שמשורשיה מפיקים תרופה לריפוי יבלות קשות הגדלות על עור הגוף, ומטעם זה כינוה בשם יבלית. כמו כן ידוע שמפיקים משורשי העירית דבק. רפואה עממיתשימושים רבים לצמח ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל, בעיקר כתרופה לריפוי פצעים פתוחים, להפרעות בהפרשת שתן, לניקוי יסודי של הגוף, נגד מחלות כבד, חום גבוה, הקאות, דימום מהאף, שלשול ועור סדוק. אופן השימושהשימוש הוא בקני-השורש התת קרקעיים, המכילים כמות גדולה של חומרים פעילים. מבשלים חופן קני-שורש בליטר מים במשך רבע שעה, לקראת תום הבישול סוחטים לתוך המרתח מיץ מלימון שלם ומוסיפים חופן עלי נענה. מסננים ושותים 2-3 כוסות ביום. מרתח זה יעיל מאוד לריפוי מחלות כבד, נגד הקאות ושלשול ולטיהור הדם. מרתח דומה, ללא תוספת של לימון ונענה, יעיל כתרופה להפרעות בדרכי השתן. טיפטוף טיפות מספר של המרתח לתוך האף עוצרת דימום. לעור סדוק ומתקלף ברגליים ובידיים: מבשלים ארבעה חופנים של קני-שורש בליטר מים, במשך שעה. במרתח החם עושים אמבטיות לרגליים ולידיים שעורם סדוק ומתקלף. מרתח זה ניתן לשימוש חוזר במשך ימים-מספר. המרתח מרכך את העור וסוגר סדקים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |